דף הבית » חופשה במרכז » אטרקציות במרכז הארץ » 'הוֹשַׁעְנָא': פתיחה חגיגית לתערוכה של אסתר שניידר במובי בת ים

'הוֹשַׁעְנָא': פתיחה חגיגית לתערוכה של אסתר שניידר במובי בת ים

תערוכת "הושענא" של אסתר שניידר במובי בת ים מציגה ציורים ופסלים בקנה מידה אנושי, המשקפים קשרים בין קדושה, מרחב ביתי ותרבויות שונות 20.03.2025

פתיחה חגיגת לתערוכת 'הושענא' של אסתר שניידר במובי בת ים מציגה גוף עבודה חדש של ציורים ופסלים, המשלב בין סמלים דתיים, מרחב ביתי ותרבויות שונות. התערוכה נוגעת בקשר שבין הגוף לרוח, תוך עיסוק בקדושה ובחיי היומיום. פתיחה חגיגית יום חמישי, 20.03.2025 20:00.

מובי - 'הושענא' - אסתר שניידר. צילום: Daniel Hanoch — מובי – 'הושענא' – אסתר שניידר. צילום: Daniel Hanoch

אנא ה' הושיעה נא – תערוכת הושענא מובי בת ים

הפסוק "אנא ה' הושיעה נא" (תהילים, קי"ח, כה) מופיע כקריאה לישועה, בקשת עזרה ושחרור בזמן מצוקה. המילים הללו נאמרות כתחינה אל אלוהים, שמבטאת את הצורך האנושי בהגנה ובסיוע בעתות קשות. בהקשר של חג הסוכות, זוקפים הכהנים ענפי ערבה בצידי המזבח, כדי לחגוג את התחינה לאלוהים להושיע את עם ישראל ולהביא לברכתו. המנהג הזה משדר את התחושה של ההזדקקות המתמשכת לישועה מהכוחות העליונים, תוך שמירה על האמונה באלוהים גם בשעות הקשות ביותר.

ההקשר של שם התערוכה לפסוק התנ"כי

הקשר של התערוכה למילים אלה מעורר תחושה של המשכיות במאבק ובקשת הישועה. גם אם התערוכה נפתחת לקראת חג הפסח של שנת 2025, נדמה כי הזמן שחלף מאז חג הסוכות של 2023 לא הביא את הסיום המיוחל לבעיות ולמצוקות, וכי התחינה היא עדיין חלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו. בכך, התערוכה מציעה מציאות שבה אנו נמצאים במצב של תחינה מתמשכת — תחושה של חוסר גאולה מלאה שממשיכה להעסיק אותנו גם אחרי תקופות ארוכות.

אטרקציות מעניינות בארץ – קראו עוד >>

מובי – שני עולמות: אוהל מועד — משכן העדות ומנגד המרחב הביתי

תערוכת היחיד של אסתר שניידר מציגה גוף עבודה חדש של ציורים ופסלים בקנה מידה אנושי. בחלל העגול של מוזיאון בת ים נבראו שני עולמות שכביכול רחוקים זה מזה כהפכים: האחד הוא אוהל מועד — משכן העדות; והשני הוא המרחב הביתי. שניידר משתמשת בפלטה צבעונית רחבה וססגונית, טקסטורות שונות ועירוב סגנונות, חפצים וסמלים בהם רגעי ראשית ובריאה נמזגים לחולין. זוהי הצעה למקום חדש לשוב אליו, מקום המאפשר לשוב ולראות מחדש את הקדושה הנמצאת במציאות.

פעולות טקסיות ואינטימיות בתערוכה 'הושענא'

אחד הדימויים המרכזיים המפעילים את התערוכה הוא אוהל מועד — המשכן שהקימו במדבר בני ישראל על פי ציווי והוראות האל. זוהי התלכדות של הזמן — המועד, עם האוהל — המקום. המחשבה על תחזוקת המשכן כחלק מחיי היומיום של המרחב המקודש עברו אצל שניידר תרגום אל תחזוקת המרחב הביתי — טיטוא הרצפה ושטיפתה, עריכת השולחן ועוד. אלה פעולות טקסיות ואינטימיות, שאם מבוצעות בתודעה הנכונה יכולות להוביל למצבי התעלות מתוך ובתוך חיי היומיום.

המרחב הקדוש פוגש את הגוף והצבע בתערוכה

בתערוכה יתפרשו המוטיבים במשכן כבעלי גוף אנושי – פני המנורה, שולחן לחם הפנים, ועוד. מבנה המשכן וכליו יותאמו ביחס לפרופורציות של הגוף האנושי.
הנושא מעסיק את שניידר רבות האפשרות של הגוף לפגוש את הרוחני, ולהיות כלי והיכל עבורו. בו בזמן, האמנות מאפשרת שעשוע עם הפן האלביתי והפמניסטי של דימויי גוף כפי שהם מתבטאים לעיתים בריהוט ובקדושה.
הכיור כמרחב היטהרות, ארון הברית בקודש הקודשים כמיטה זוגית, המזבח כמטבח, את שולחן לחם הפנים כשולחן אוכל, וכיוצא בזאת.

בנה המשכן וכליו יותאמו ביחס לפרופורציות של הגוף האנושי - אסתר שניידר – הוֹשַׁעְנָא. צילום: Daniel Hanoch — מבנה המשכן וכליו יותאמו ביחס לפרופורציות של הגוף האנושי – אסתר שניידר – הוֹשַׁעְנָא. צילום: Daniel Hanoch

האמנות במובן זה יוצרת הזרה המאפשרת לשוב ולראות מחדש את הקדושה שנמצאת במציאות. העבודות בקנה המידה של הגוף ואיבריו,
הצבע הנוכח במלוא הדרו מסמן גם שעשוע, תשוקה, תאווה ומשחק. שניידר משתמשת בפלטה צבעונית רחבה וססגונית, כמו קשת המופיעה כפסל בכניסה לתערוכה.
עבורה, הצבע מבטא מצבים במציאות, מצבי רוח כמו מזג אוויר, כמו מידע על החומר המסויים שהצבע קשור אליו, האדומים הם גם הרימון, גם הדם, וגם אבן האודם, הסגולים הם הסגולה,
הערבוב של הכחול והאדום, שני הקצוות של החום והקור. הכחול הוא השמים והמים, הוא השאיפה לנשגב, הקדושה, שקט ועומק, והצהוב הוא אור, זהב, ולהבה.