דף הבית » חופשה בתל אביב » תרבות בתל אביב » האופרה הישראלית עם 'אריאדנה בנקסוס' – מפגש בין טרגדיה לאירוויזיון

האופרה הישראלית עם 'אריאדנה בנקסוס' – מפגש בין טרגדיה לאירוויזיון

ההפקה של "אריאדנה בנקסוס" באופרה הישראלית מציגה שילוב ייחודי של טרגדיה ומופע בידור צבעוני. המופעים יתקיימו בין ה- 19/05/2025 - 30/05/2025

האופרה הישראלית מציגה את "אריאדנה בנקסוס" בהפקה חדשה ומרשימה בבימויו של עידו ריקלין ובניצוחו של אשר פיש.
המפגש המרגש בין יצירה טרגית למופע בידור מסעיר יוצר חווית אופרה צבעונית ומרגשת.
השיתוף פעולה עם בית האופרה של קרקוב מביא איתו כוחות יצירתיים ישראליים מובילים, תפאורה מרהיבה, תלבושות חדשניות שחלק מהן הודפסו בטכנולוגיה של הדפסותב תלת-מימד.

שיתוף פעולה יצירתי עם כוחות ישראליים מובילים

ההפקה של "אריאדנה בנקסוס" מביאה אל קדמת במת האופרה הישראלית יצירתיות ישראלית ברמה הגבוהה ביותר.
הבמאי המוערך עידו ריקלין והמנצח הבינלאומי אשר פיש מובילים את הצוות האמנותי.
לצידם, מצטרפים מעצב התלבושות אורן דר, מעצבת התאורה עדי שימרוני, יוצרי הווידאו יוסי ירום ויונתן קרני, והכוריאוגרף יורם כרמי.
התפאורה מעוצבת על ידי האמן האנגלי סיימון לימה הולדסוורת', בעבודתו הראשונה עם האופרה הישראלית.

הפקת "אריאדנה בנקסוס" על במת האופרה הישראלית. צילום: יוסי צבקר

טכנולוגיה חדשנית בעיצובים

במהלך ההפקה נעשה שימוש בטכנולוגיה פורצת דרך, כאשר לראשונה בתולדות האופרה הישראלית הודפסו חלק מהתלבושות בטכנולוגיית תלת-ממד.
הטכנולוגיה החדשנית פותחה בשיתוף פעולה עם חברת "פרינט D3 ישראל", ומביאה עימה תוספת מרהיבה ומודרנית למראה הכללי של ההפקה.
השימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו הופך את התלבושות לאלמנט אמנותי עכשווי שמעשיר את החוויה החזותית.

קראו עוד>> פירוט תאריכי המופעים של האופרה אריאדנה בנקסוס

דמות השחקן המדבר וההפקה הייחודית

בין החידושים בהפקה נמצא גם דמות השחקן המדבר, המגלם את רב-המשרתים באחוזה.
דמות זו אחראית על התהפוכות הקומיות בעלילה, ומביאה אל הבמה שילוב בין דרמה למופע בידור.
השחקן איתי טיראן יגלם את הדמות בהופעת אורח מיוחדת, תוך שימוש בטכנולוגיית וידאו מתקדמת.
דמותו של רב-המשרתים תצולם מראש ותסונכרן מדי ערב בשידור חי עם המוזיקה והניצוח של מאסטרו פיש, מה שמייצר חוויה דינמית ומרשימה.

שלוש אופרות בו זמנית

הבמאי עידו ריקלין מתאר את ההפקה כ"בימוי של שלוש אופרות בו-זמנית". הוא מסביר כי היצירה משלב את העמוק והטרגי, המתאר אהבה אלוהית נשגבת, יחד עם הופעת בידור חוגגת את האהבה הארצית. המפגש בין שני הז'אנרים הללו יוצר חוויה אופראית מרתקת, שבה הטרגדיה והקומדיה נפגשות, כל אחת בתורו תורמת לעומק ולהנאה של הצופה.

ההפקה יוצאת אל הבמה בישראל ובקרקוב

ההפקה החדשה של "אריאדנה בנקסוס" תעלה בבכורה באופרה הישראלית, ולאחר מכן תמשיך לבית האופרה בקרקוב. השיתוף עם בית האופרה של קרקוב מעיד על הצלחה בינלאומית של ההפקה ומעורר סקרנות רבה ברחבי העולם. ההפקה לא רק מביאה עימה יצירת אמנות חדשה, אלא גם מחברת בין תרבויות ויוצרים מכל העולם, ומציעה חוויה אופראית עשירה ומגוונת.

חופשה במלונות בגליל המערבי

משתתפים – אריאדנה בנקסוס:

מנצח: קרלו מונטנארו ◼️ במאי: מיכאל המפה ◼️ במאיות מחדשות: אייקה אקר | רגינה אלכסנדרובסקיה

מעצב תפאורה ותלבושות: גרמן דרוגטי ◼️ מעצבת וידאו: תומס ריימר ◼️ מעצב תאורה: אנדריאס גרוטר

סולנים:

רודולפו: ולנטין דיטיוק | פאבל פטרוב ◼️ מימי: אלה וסילביצקי | סופיה פומינה ◼️ מרצ'לו: מריו קאסי | עודד רייך

מוזטה: לאורה אולואה | יעל לויטה ◼️ קולין: בלינט ז'בו | אלכסיי בירקוס ◼️ שונאר: ג'וליאן ון מלארטס | איטלו פרופרישה

בנואה / אלצ'ינדורו: יאיר פולישוק | יואב איילון

בהשתתפות:

מקהלת האופרה הישראלית
מנצח המקהלה: איתי ברקוביץ'
מקהלת העפרוני | מנצחת: יעל בינשטוק ענבר
תזמורת האופרה: התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון

ליברית: ג'וזפה ג'קוזה ולואיג'י איליקה

תרצו לקרוא עוד:

מבנה 'אריאדנה בנקסוס' – באופרה הישראלית

חלק ראשון: הפרולוג – ערב אמנותי שלא כמתוכנן

החלק הראשון של האופרה מתרחש בביתו של מיליונר וינאי בן זמננו, אשר מתכנן ערב אמנותי יוקרתי לאורחיו.
התחלה מתוחכמת עם אופרה קאמרית שהוזמנה במיוחד לכבוד האירוע החגיגי, ולאחר מכן מופע קומי קליל.
אך להפתעתם של האמנים, בעל הבית משנה את התוכנית ברגע האחרון ודורש לקיים את שני המופעים בו-זמנית.
כך, הוא מצליח לשלב בין האופרה הקלאסית לבין מופע בידור מבלי לאבד את הלכידות הכללית של הערב.
מלחין האופרה הצעיר וכוכבת הבידור נאלצים למצוא דרך לשתף פעולה תחת התנאים החדשים.

חלק שני: האופרה – מפגש בין טרגדיה לקומדיה

החלק השני של האופרה מציג את החלק המיתי של הסיפור – אופרה טרגית שמתערבבת עם אלמנטים קלים וקומיים.
סיפור המיתולוגיה של אריאדנה, שננטשה על ידי אהובה באי נקסוס, הופך למופע שבו צרבינטה, כוכבת בידור, יחד עם חברי להקת הבידור שלה,
מנסים לשעשע את אריאדנה בשירה ובריקוד. הם מנסים לשכנע אותה שמדובר באהבות רבות ומתחלפות,
בעוד שהיא דבקה במתכונת האהבה הנצחית. אך אריאדנה מסרבת להקשיב להם. רק האל בכחוס (דיוניסוס)
מגיע אל האי ומצליח לשבות את ליבה של אריאדנה, להעניק לה חיים חדשים ולשנות את גורלה.

המפגש בין טרגדיה לקומדיה

הדמות של המלחין ב"אריאדנה בנקסוס" נפגעת עמוקות מהרעיון לשלב אלמנטים בידוריים ביצירה הגדולה והמיוסרת שלו, שכן הוא ראה בקומדיה ז'אנר נחות ביחס לטרגדיה.
אך למעשה, ריכרד שטראוס עצמו לא ראה בכך דבר שלילי, והוא הבחין בקשר המשלים בין שני הז'אנרים. בעיניו, טרגדיה וקומדיה הם שני צדדים של אותו המטבע, והשילוב ביניהם משקף את החיים עצמם, שבהם הטרגי והקומי שזורים זה בזה באופן טבעי.

המשחק בין המוזיקה הקלאסית לבין האלמנטים הקומיים בהפקה החדשה. צילום: יוסי צבקר

שיתוף פעולה יצירתי והשפעות היסטוריות ביצירת "אריאדנה בנקסוס" באופרה הישראלית

שיתוף הפעולה בין המלחין ריכרד שטראוס לבין כותב הליברית הוגו פון הופמנשטאל נמשך במשך 29 שנה,
והיווה אחד מהקשרים היצירתיים הפוריים ביותר בהיסטוריה של האופרה.
ב-1900 כתב הופמנשטאל לשטראוס: "אני מרגיש בוודאות, ויותר מכך, אני יודע, שנועדנו ליצור ביחד יצירות יפות ובלתי נשכחות".
יחד הם יצרו יצירות אגדיות כמו "אלקטרה" (1909), "רוזנקווליר" (1911), "אריאדנה בנקסוס" (בשתי גרסאות ב-1912 ו-1916),
"האישה ללא צל" (1919), "הלנה המצרית" (1928) ו"ארבלה" (1933).

ההפקה של "אריאדנה בנקסוס" ממשיכה את הסגנון המוזיקלי והדרמטי שהחל ב"רוזנקווליר",
שם השפעתם של התיאטרון הקומי, דמויות הקומדיה דל-ארטה ואלמנטים מסלוני וינה של המאה ה-18 ניכרת. בנוסף לכך,
השפעתו של המילחין על המיתולוגיה הקלאסית ניכרת גם באופרות מאוחרות יותר,
כמו ב"הלנה המצרית" (1928), "דפנה" (1938) ו"אוהבת דנאה" (1952).

הסגנון הייחודי של שטראוס, שבחן את הגבולות שבין טרגדיה לקומדיה, בולט במיוחד ב"אריאדנה בנקסוס". השילוב הזה,
ששואב השראה גם מהחיים הווינאיים העשירים וגם מהמוזיקה הפולקלוריסטית הקומית, עזר ליצור יצירה רב-שכבתית שממשיכה להשפיע ולרגש גם היום.

"מפגש בלתי אפשרי בין הנשגב לקליל, בין האופראי לקומי"

ריקלין אומר על ההפקה כ"מפגש בלתי אפשרי בין הנשגב לקליל, בין האופראי לקומי".
הוא מוסיף כי "המשחק בין שני העולמות האלה יוצר חגיגה מתמשכת של מוזיקה אופראית יפהפייה, תפאורה מתחלפת,
תלבושות מרהיבות, ו'שואו' חד-פעמי". לדבריו, "המפגש הזה מעמת בין אמנות 'גבוהה' ל'נמוכה', בין מיתולוגיה יוונית לשירים קלילים".
ריקלין מדגיש גם את הערך המוזיקלי והאמנותי של ההפקה, שממשיכה "לעורר השראה כבר למעלה ממאה שנה".

……..