הצליל השמיני | הסוד המופלא במערות הפעמון

תרבות | וידאו ארט | בית גוברין | מגזין ישראלינג

יש מקומות שמצליחים להפתיע אותי מחדש בכל ביקור. מערת הפעמון בבית גוברין היא בדיוק מקום כזה. כמו בשנה שעברה, גם השנה הגעתי בשעה שעדיין נותר מעט אור בחוץ. המעבר ההדרגתי בין אור היום לחשכת המערה מעניק נפח דרמטי ומרגש לכל החוויה. כבר בדרך פנימה הרגשתי שאני עומדת להיכנס לעולם אחר, כזה שבו הזמן מאט, הצלילים מקבלים עומק חדש והחושים נפתחים.

כשנכנסתי לחלל המערה הבנתי מיד למה אהוד בנאי אמר שהרגיש כאילו נכנס לרחם ענק. המוזיקה והמילים הדהדו על קירות האבן העתיקים באופן שלא ניתן לשחזר באף אולם מופעים. נדמה היה שהמערה עצמה משתתפת ביצירה. הקול של אהוד בנאי לא רק נשמע, הוא עטף את החלל כולו. אל המוזיקה של בנאי הצטרף רונן תנחום, אמן וטכנולוג שמתמחה באפקטים מיוחדים. למרות הטכנולוגיה, הצליח תנחום להעניק ממד אנושי וטבעי לחוויה הזו. היצירה המשותפת של אהוד בנאי ורונן תנחום מרתקת ויפהפייה. כל זאת מתוך אמונה של רשות הטבע והגנים בכישרון של השניים, שתמכו בפרויקט הנפלא גלריית הפעמון.

כשהמערה הופכת לכלי נגינה חי

כבר בדקות הראשונות הבנתי שהשנה מדובר בחוויה שונה לחלוטין מזו שהוצגה במערת הפעמון בשנים קודמות. אם בעבר התמקדו העבודות בעיקר בממד החזותי, הרי שכאן נוצר חיבור נדיר בין מוזיקה, מילים, אור וחלל. נדמה שאהוד בנאי ורונן תנחום לא הגיעו אל המערה כדי להציג בתוכה יצירה, אלא יצרו יצירה שנולדה מתוך המערה עצמה.

כמו בשנה שעברה, הגעתי בשעה שעדיין נותר מעט אור בחוץ. המעבר מהאור הטבעי אל החשכה הפנימית של מערות הפעמון הוא חלק בלתי נפרד מהקסם. ככל שמעמיקים פנימה, העולם שבחוץ נשאר מאחור והלב נפתח למשהו אחר, שקט יותר, איטי יותר ובעיקר קשוב יותר.

הקול של אהוד בנאי מתמזג עם האקוסטיקה הטבעית של מערת הפעמון | צילום: סיגל קליין

וידאו־ארט שנושם עם החלל

עבודת הווידאו־ארט של רונן תנחום היא הרבה יותר מהקרנה על קירות האבן. הדימויים נעים, נמסים, מתפרקים ונולדים מחדש מתוך הסלעים עצמם. לעיתים נדמה שהם עולים מתוך האדמה, ולעיתים כאילו הם נעלמים אל תוך החשכה. צבעוניות שמשתנה עם המוזיקה, לעתים כתומה בוערת ולכתים כחולה קרירה.

מה שהרשים אותי במיוחד היה האופן שבו הטקסטים של אהוד בנאי משתלבים עם הדימויים המוקרנים. המילים אינן רק כתובות על הקיר, הן הופכות לחלק מהחלל. הן נעות יחד עם האור, מתעגלות עם קווי המערה ונראות כאילו היו שם מאז ומתמיד.

המילים הופכות לחלק בלתי נפרד מהחלל הקדום | צילום: סיגל קליין

מסע אל הזיכרון הראשון שלנו

רעיון התערוכה נשען על מחשבה מסקרנת: מה אם כולנו נושאים בתוכנו זיכרון קדום שנשכח ברגע הלידה? במסורות רבות מתואר ההיריון כתקופה שבה האדם מחובר לתודעה שלמה יותר, רחבה יותר, וכשהוא נולד, הידע נשכח.

מסע רב־חושי בין אור, צליל וזיכרון | צילום: סיגל קליין

השירים של אהוד בנאי

אחד הדברים שהופכים את "הצליל השמיני" לחוויה יוצאת דופן הוא הנוכחות של אהוד בנאי לאורך כל הדרך. הקול שלו עמוק , מחוספס ומהדהד במערה הענקית. לדברי בנאי, הרעיון לתערוכה נולד כבר בביקורו הראשון במערת הפעמון.

"חשבתי על זה שאנשים כמו אליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי חוו חוויות מיסטיות גבוהות דווקא במערה. מכאן עלה הרעיון ליצור מסע בדיבור, בצליל ובמראה – מהיום השביעי אל הצליל השמיני."
— אהוד בנאי

השירים שמלווים את התערוכה:

• עטוף ברחמים (הפעם בקולו של אהוד בנאי)
• אביא לך
• אל תפחד, אתה לא לבד
• Birdman – איש ציפור
• ממשיך לנסוע
• דממה דקה

החזון הוויזואלי של רונן תנחום

אמן הווידאו־ארט רונן תנחום בחר שלא "להלביש" את המערה ביצירה חיצונית, אלא להקשיב לה.

"המערה לא הרגישה כמו מסך או רקע, אלא כמו מקום חי עם קצב, חומר ונשימה משלו. רציתי לבנות מערכת חזותית שמקשיבה למקום ולומדת להיטמע בו."
— רונן תנחום

מערת הפעמון הופכת לחלל חי של אור, צליל ותנועה | צילום: סיגל קליין

מועדי התערוכה

השורה התחתונה

יצאתי ממערות הפעמון בדיוק כפי כמו שרציתי, שקטה יותר, הרבה יותר קשובה ובעיקר עם תחושה שחוויתי חווייה שקשה להכניס לתוך גבולות או  הגדרות.