מה אם העתיד היה מעגלי? התערוכה שהופכת את העיצוב למכונת זמן

תרבות במרכז | חולון | תערוכות | עיצוב | ישראלינג

שמלה שצומחת משורשים, מכונית חשמלית מתקפלת, מים שמופקים מהאוויר ופביליון שנבנה מאדמה במדפסת תלת־ממד: התערוכה החדשה "המעגל" במוזיאון העיצוב חולון מבקשת לקחת את המבקרים למסע אל עתיד שבו עיצוב, טבע וטכנולוגיה כבר אינם עולמות נפרדים.

החברה לתרבות חולון ומוזיאון העיצוב מציגים את "המעגל – עיצוב ככלי לשינוי מציאות", תערוכה רחבת־היקף שתיפתח לקהל ב־10 בספטמבר 2026 ותוצג עד 30 במרץ 2027. התערוכה משתרעת על פני חמישה חללי תצוגה והופכת את המוזיאון לסביבה חיה, דינמית ומשתנה.

המבקרים מוזמנים לא רק להתבונן אלא גם להפעיל, לחקור ולפגוש מחקרים מדעיים, פיתוחים טכנולוגיים, חומרים חדשים ואובייקטים שמנסים לענות על אחת השאלות הגדולות של העיצוב כיום: איך מייצרים, בונים וצורכים בלי להמשיך לייצר את אותה פסולת ומבלי להתנתק מהמערכות הטבעיות שסביבנו?

עיצוב שלא מסתיים בפח

"המעגל" בוחנת כיצד אפשר לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו מייצרים, בונים, צורכים וחיים. במקום לראות את המוצר כנקודת הסיום של תהליך, התערוכה מבקשת להתבונן במעגל החיים המלא שלו – מהחומר שממנו הוא נוצר ועד לאפשרות להשתמש בו מחדש.

הטבע מוצג בתערוכה כמקור ידע, השראה וחדשנות, והעיצוב ככלי שבאמצעותו ניתן ליצור מערכות חיים מתחדשות ומשגשגות. בין המציגים אפשר למצוא שמות בינלאומיים כמו סטלה מקרטני, אוקי סאטו, ננדו, נאוטו פוקאסאווה, MVRDV ופיטר אופסוויק, לצד יוצרים ומעצבים ישראלים.

בתערוכה יוצגו עשרות פרויקטים מזירת העיצוב המקומית והבינלאומית, בתחומים בהם עיצוב תעשייתי, אופנה, תקשורת חזותית ואדריכלות. לצדם יוצגו פיתוחים של חברות סטארט־אפ בתחום הקליימטק ופרויקטים שנוצרו במיוחד לתערוכה בשיתוף מוסדות מחקר ואקדמיה, בהם מכון ויצמן, הטכניון ושנקר.

מהשורש ועד המדפסת: כשהטבע נכנס לעיצוב

בגלריה התחתונה, "גלריית הפליאה", נמצאות עבודות שעוסקות במערכת היחסים שבין האדם לסביבה החיה. כאן העיצוב אינו מנסה רק לחקות את הטבע, אלא לעבוד איתו וללמוד ממנו.

בין הפרויקטים יוצג "בוסתן" של עופר אסף ומעבדת MTRL בטכניון – פביליון אדריכלי המודפס בתלת־ממד מאדמה ומשלב מקומות מחיה לציפורים ולבעלי חיים נוספים. הפרויקט בוחן כיצד טכנולוגיות דיגיטליות יכולות לפגוש חומר מקומי ועקרונות של אדריכלות אקולוגית.

לצדו יוצג "קומורבי" של סטודיו ניר מאירי, מיצב אור קינטי גדול המדמה אור שמש המסתנן דרך עלוות עצים. בעבודה Rootfull של זינה הולוואי הופכות מערכות שורשים לחומר שממנו ניתן ליצור פריטי לבוש, ואילו ב"דפוסים חיים" של תמרה אפרת ושאול כהן החיידקים הופכים לשותפים פעילים בתהליך העיצוב.

העיר מתחילה להסתובב במעגל

הגלריה העליונה, "החיים במעגל", עוברת מהרעיון אל שגרת החיים. העיר מרכזת אנשים, חומרים, אנרגיה, מזון ותשתיות, ולכן הדרך שבה היא מתוכננת משפיעה ישירות על האפשרויות שעומדות בפני תושביה.

בין המוצגים נמצא "קטלוג גגות" של משרד האדריכלים MVRDV, שמציג אפשרויות שונות להשמשת גגות עירוניים לטובת התושבים. יוצגו גם פרויקטים ההופכים שאריות מזון, טקסטיל, פלסטיק ופסולת תעשייתית לחומרי גלם חדשים, בהם סנדלי AKALA העשויים מצמיגים ממוחזרים.

עוד יוצגו טקסטיל וצבענים מבוססי אצות של חברת Algaeing, המדגימים כיצד ניתן לשלב חומרים ביולוגיים מתחדשים בעולם האופנה, וכן הפרויקט האינטראקטיבי "היום שבו הפכתי לחרק" של PADLab, המתחקה אחר נקודת מבטם של יצורים חיים נוספים החולקים איתנו את המרחב.

מהים אל תוך המוזיאון

במעבדת העיצוב "ים־יבשה", שאוצרת נועה קרס, האוקיינוס הופך למערכת חיים מרכזית ולמרחב של התנסות. במרכז החלל ניצב פסל עץ בגודל טבעי של כריש לווייתני באורך שמונה מטרים, שעיצב אמנון זילבר.

סביבו מוצב "איי חול", פרויקט אינטראקטיבי שמכניס את חוף הים אל תוך הגלריה. המבקרים יכולים להתנסות במשחק של סינון ומיון חלקיקים המדמים מיקרופלסטיק בחופי ישראל ולבחון את הקשר בין פסולת, חומר וסביבה.

עוד יוצגו שקית אפרופו וגביע קוטג' משנות השמונים שנמשו מקרקעית ים סוף לאחר ארבעים שנה, פיתוח של חברת סולוטום לתחליף פלסטיק מסיס במים ודוגמאות ליוזמות של ארגוני סביבה בינלאומיים.

כמה זמן באמת חי מוצר חד־פעמי?

המסדרון ההיקפי, "חיים חד־פעמיים", עוסק באחד הפרדוקסים הבולטים של תרבות הצריכה: מוצרים שנועדו לשימוש קצר מיוצרים מחומרים שאינם מתכלים ועלולים להישאר בסביבה במשך עשרות ואף מאות שנים.

התערוכה עוקבת אחר המעבר מכלים עמידים ומשימוש חוזר אל תרבות הטייק־אווי והחד־פעמיות, ומציגה פתרונות המבוססים על שימוש חוזר, חומרים מתכלים וחומרי גלם שמקורם בפסולת. בין הדוגמאות: כוס קולהאד הודית העשויה חימר ומתפרקת בחזרה לאדמה, כלי אוכל מעלי עץ הסאל, אריזות מתכלות מאצות ומערכות רב־פעמיות לכוסות קפה.

פעימה אחת שמחברת אותנו לכדור הארץ

בגלריה מרגלית מוצגת "באותה פעימה", מיצב אינטראקטיבי של אולגה סטדניוק. העבודה Pulse Now מזמינה מבקר יחיד לבחון את הקשר בין פעימת הלב הפרטית שלו לבין "הדופק" של כדור הארץ.

המבקר מניח את כף ידו במרכז המיצב, חיישן מודד את קצב הלב בזמן אמת, והנתונים מתחברים למידע חיצוני ובהם עוצמת קרינת השמש ותהודת שומאן – תדר אלקטרומגנטי טבעי הנוצר בין פני כדור הארץ לאטמוספירה. התוצאה היא הקרנה וסביבה קולית דינמיות שמנסות להפוך נתונים מדעיים לחוויה אישית.

לא רק תערוכה – מחשבה על איך אנחנו רוצים לחיות

אחד הדברים המעניינים ב"המעגל" הוא שהתפיסה המעגלית אינה נשארת רק בתוך העבודות. גם עיצוב התערוכה עצמה תוכנן מתוך מחשבה על שימוש חוזר ועל המשך החיים של מרכיבי התצוגה לאחר נעילתה.

הבחירה בחומרים, במעמדים ובאמצעי התצוגה, כמו גם המערך הגרפי שמלווה את התערוכה – מהתוויות ועד לקטלוג – נבנתה בהתאם לרעיון המרכזי. כלומר, לא רק לדבר על קיימות, אלא לנסות ליישם אותה גם בדרך שבה תערוכה נוצרת ומוצגת.

בין היוצרים והיוצרות המשתתפים בתערוכה נמצאים אורי שני, יוליה סמילנסקי, אולגה סטדניוק, זינה הולוואי, ניר מאירי, עופר אסף, רננה קרבס, ארז נבי פנה, מאיה ארזי, מירב גזית, תמרה אפרת ושאול כהן, סטלה מקרטני, ננדו, נאוטו פוקאסאווה, אוקי סאטו, MVRDV ורבים נוספים.

מתי ואיפה?

שעות פתיחה

• שני: 10:00–18:00
• שלישי: 10:00–20:00
• רביעי: 10:00–18:00
• חמישי: 10:00–18:00
• שישי: 10:00–14:00
• שבת: 10:00–18:00

המעגל שמבקש לשנות את נקודת המבט

בסופו של דבר, "המעגל" אינה מסתפקת בהצגת אובייקטים יפים או טכנולוגיות מסקרנות. היא מנסה להזיז מעט את נקודת המבט: להראות שהעיצוב שאנחנו פוגשים בכל מקום – בבית, ברחוב, בבגדים, במזון ובמוצרים שבהם אנחנו משתמשים – יכול להיות גם כלי לחשיבה על העתיד.

התערוכה מחברת בין יוצרים בינלאומיים, מעצבים ישראלים, חברות טכנולוגיה, מוסדות מחקר וחומרים בלתי צפויים, ומציעה לקהל להסתכל על הטבע לא רק כרקע לחיים אלא כמקור ידע. במובן הזה, העתיד שמוצג כאן אינו בהכרח רחוק או דמיוני. חלק מהפתרונות כבר קיימים, חלקם נמצאים במעבדה, ואחרים עדיין מחכים למישהו שידמיין אותם.

וזה אולי הרעיון המעניין ביותר של "המעגל": לא לשאול רק איך ייראה העולם בעתיד, אלא איזה עולם אנחנו רוצים לעצב כבר עכשיו.