חיפוש

להשמיע התנגדות: תערוכת סאונד חדשה נפתחה בפליציה בתל אביב

״סאונד/התנגדות״ בפליציה בתל אביב עוסקת בצדק אקוסטי, מחאה וסאונד באמצעות מיצבים, מופעים ופעולות. הכניסה חופשית עד ינואר 2027.

סאונד/ התנגדות תערוכה חדשה תפתח בפליציה - ניזאר אלכאטר. צילום: יואל לוי
סאונד/ התנגדות תערוכה חדשה תפתח בפליציה - ניזאר אלכאטר. צילום: יואל לוי


תרבות בתל אביב | אמנות וצליל | מגזין ישראלינג


איך נשמעת התנגדות? התערוכה ״סאונד/התנגדות״ שנפתחה ב״פליציה: בית לאמנות הצליל״ בכיכר ביאליק בתל אביב, מבקשת לבחון בדיוק את השאלה הזאת – באמצעות מיצבים, מופעים, פעולות מחקריות ועבודות שמאתגרות את הנוף הצלילי בישראל. התערוכה, באוצרות ד"ר ליאורה בלפורד, תוצג עד 9 בינואר 2027, והכניסה אליה חופשית.

קצר לכם בזמן? קבלו את לינגה!

היי, אני לינגה, עוזרת ה-AI של ישראלינג. הנה כל מה שכדאי לדעת על ״סאונד/התנגדות״ בפליציה.

⭐ לינגה, תסכמי לי
  • מה? תערוכה חדשה העוסקת בסאונד, צדק אקוסטי, מחאה והתנגדות.
  • איפה? פליציה: בית לאמנות הצליל, כיכר ביאליק, תל אביב.
  • עד מתי? 9 בינואר 2027.
  • כניסה? חופשית.
  • מה מחכה? מיצבים, פעולות קוליות, מופעים, סימפוזיון, שיחי יוצרים, סיורי גלריה והליכת סאונד.
גוני פלס מתוך תערוכת סאונד התנגדות בפליציה
גוני פלס | צילום: באדיבות האמן

כשהסאונד הופך לכלי של התנגדות

״סאונד/התנגדות״ עוסקת בצדק אקוסטי מקומי ומציעה להתבונן מחדש בנוף הצלילי שסביבנו: מה אנחנו שומעים, למה אנחנו מקשיבים, מה משפיע עלינו ומה אנחנו מעדיפים שלא לשמוע.

התערוכה בנויה כמארג של פרויקטים מחקריים פעילים, כך שהתוכן שלה אינו קבוע. לאורך תקופת התערוכה יתווספו תוצרים של תהליכי המחקר והעשייה, והתערוכה עצמה תמשיך להשתנות ולהתפתח.

לצד המיצבים יוצגו מופעים ופעולות שמבקשות לערער על המציאות הקיימת ולהציע דרכים חדשות להתבונן בה – דרך הקשבה.

״סלון אמביסוני 2026״: להקשיב למה שבדרך כלל נשאר ברקע

אחד הפרויקטים המרכזיים בתערוכה הוא ״סלון אמביסוני 2026״ של גוני פלס ויובל אדלר – מיצב סאונד מרחבי ודינמי שעוטף את המבקרים במערך רמקולים ומזמין אותם לבחון את ההחלטות האקוסטיות שהם מקבלים מדי יום.

העבודה שואלת שאלות פשוטות לכאורה: למה אנחנו מקשיבים? מה מפעיל אותנו? מה אנחנו בוחרים לשמוע? ממה אנחנו מתרחקים? ואיך סאונד משפיע על התחושה שלנו במרחב?

פלס ואדלר מציגים סדרת עבודות המבוססות על הקלטות שטח של הנוף הצלילי המקומי, בדגש על מרחבי סכסוך מהתקופה האחרונה ועל חומרים ארכיוניים.

טיפ ישראלינג: זו תערוכה שלא רק מסתכלים עליה. חלק מהעניין הוא לעצור ולהקשיב – ולשים לב למה שהאוזן שלנו בדרך כלל מסננת.

״שקט טעון״ ו״תרועת אבל״

במסגרת ״סלון אמביסוני״ יוצגו בין היתר ״שקט טעון 2026״, יצירה אלגוריתמית המבוססת על דגימות של רגעים שקטים מתוך הקלטות שטח ממקומות של סכסוך מקומי, וכן ״תרועת אבל 2026״, יצירה המתמקדת בהקלטת חצוצרות בעת תרועת האבל.

עוד יוצגו במסגרת הסלון עבודות של אמנון וולמן, ערן זקס, ראובן סרוסי וניזאר אלכאטר, לצד עבודות והקלטות ארכיוניות נוספות שעובדו במיוחד להאזנה אמביסונית.

לשיר את השמות: ״פרוטוקול: שם״

נטע שפיגל מתוך תערוכת סאונד התנגדות
נטע שפיגל | צילום: ילנה קווטני

האמנית נטע שפיגל מציגה את ״פרוטוקול: שם 2026״ – פעולה קולית מתמשכת שבה קבוצת מוזיקאיות ומשתתפים נוספים נפגשים כדי להקליט בשירה את שמות הילדים שנהרגו במלחמה מאז 7 באוקטובר, משני עברי הגבול.

הפעולה מבקשת להעניק לשמות נוכחות קולית ואנושית ולהוציא אותם ממחוזות של מספרים, כותרות וסטטיסטיקות. במקום נתון מופשט, השם מקבל קול, נשימה וזיכרון.

להחזיר את העושר התזמורתי ל״שירי הדיכאון״

ביצירה ״תעצרו את העולם 2026״, אביב עזרא עובד עם הרכב מוזיקלי ערבי מסורתי ומחזיר אל כמה מ״שירי הדיכאון״ של שנות התשעים את העושר ההפקתי של המוזיקה הערבית הקלאסית.

הפרויקט מתייחס לתקופה שבה המוזיקה המזרחית התרחקה מהמסורת התזמורתית הזו, בעיקר בשל אילוצים כלכליים, ומבקש להחזיר אל השירים את הממד המוזיקלי שנדחק הצדה.

אופרטה בערבית שמבקשת מהקהל להשתתף

ניזאר אלכאטר מציג את ״סיפורה של סלינה, האישה שהקשיבה לאדמה״ – אופרטה מקורית בערבית המבוססת על מיתוס מקומי.

היצירה משלבת מוזיקה, שירה ותיאטרון, ומזמינה את הקהל להיות חלק מתהליך היצירה והמופע עצמו. במסגרת העבודה נעשה גם שימוש בכלים מארכיון פליציה.

איפה עובר הגבול בין מחאה לסאונד?

הפרויקט ״בין מים לשמיים (או, מפלס) 2026״ של מעיין צדקה, יחד עם נואל עראפת, טליה הופמן ופרג' סרור, חוקר את נקודות הממשק שבין סאונד, מחאה והתנגדות.

הפרויקט כולל פעולות המשלבות את הקהל, ובהן הליכות האזנה משותפות, סמינר ומופע, לצד פרסום טקסטואלי. כך הקהל אינו נשאר רק צופה או מאזין, אלא הופך לחלק מהפעולה.

עבודות נוספות: מהערבית בקמפוס ועד הליכת סאונד לים

״נאום המעלית״ של מנאר זועבי, עבודה מ־2013, מתעד פעולה שבה לימדה זועבי את עידו בר־אל מילים בערבית המקבילות למילים בעברית במשמעות ובצליל. השיעור שודר בזמן אמת דרך רמקולים ברחבי אוניברסיטת חיפה, ובפליציה מוקלטת העבודה ומשודרת פעם ביום במרחב הספרייה.

״המבדיל 2017״ של קבוצת סלה־מנקה, לאה מאואס, דיאגו רוטמן ואמיר בולצמן, היא פעולה במרחב הציבורי המבוססת על הקלטת פיוט מטקס ההבדלה במקאם ערבי־יהודי באמצעות טכנולוגיה המשמשת מסגדים לשידור קריאת המואזין. העבודה מוצבת במרפסת הקומה השלישית ופועלת בכל מוצאי שבת.

עוד בתערוכה תוצג עבודתה של קיקי קרן־הוס, ״כאן, עכשיו, לאורך הדרך: הליכת סאונד מכיכר ביאליק עד הים״ משנת 2003. בעזרת מפה וקובץ שמע מוזמן הקהל לצאת להליכת סאונד המתמקדת בבתים, בריחות, בזיכרונות ובהבלחות מן המציאות העכשווית.

מה עוד קורה בתערוכה?

לצד העבודות והמיצבים יתקיימו לאורך תקופת התערוכה שיחי יוצרים, סימפוזיון, סיורי גלריה והליכת סאונד. בכך הופכת התערוכה ממפגש עם אוסף עבודות לאירוע מתמשך, שהתוכן שלו ממשיך להיווצר ולהשתנות.

מה צריך לדעת?

  • שם התערוכה: ״סאונד/התנגדות״
  • אוצרת: ד"ר ליאורה בלפורד
  • מקום: פליציה: בית לאמנות הצליל, כיכר ביאליק, ביאליק 26, תל אביב יפו
  • עד: 9 בינואר 2027
  • כניסה: חופשית
  • שני–חמישי: 10:00–17:00
  • שישי–שבת: 10:00–15:00
  • תכנים: מיצבים, פעולות קוליות, מופעים, שיחי יוצרים, סימפוזיון, סיורי גלריה והליכת סאונד

״סאונד/התנגדות״ מציעה להקשיב מחדש למרחב הישראלי – לא רק למה שנשמע בו, אלא גם למה שנדחק לשוליים, למה שמושתק ולכוח שיש לקול, למוזיקה ולפעולה משותפת לשנות את הדרך שבה אנחנו חווים את המציאות.

שיתוף

אולי תתעניינו גם ב...

תפריט נגישות