בין קינות עתיקות לקינת בארי תפילה ותקווה בירושלים בתשעה באב

מוזיקה | פיוט | ירושלים | תשעה באב | מגזין ישראלינג

ישנם ערבים שבהם המוזיקה אינה רק מופע אלא מרחב של זיכרון, תפילה והתבוננות. כזה הוא "דמעת ליבי – ארבעה חלילים", המתקיים בירושלים לקראת תשעה באב והפך במהלך השנים למסורת תרבותית ורוחנית המזוהה עם ימי בין המצרים. גם השנה יתכנס הקהל באודיטוריום יד יצחק בן־צבי לערב המבקש לחבר בין קינות עתיקות לבין הקולות והכאבים של הזמן הנוכחי, דרך פיוט, שירה וסיפורים היוצאים מן הלב.

המופע, ביוזמת בית הקונפדרציה ויד יצחק בן־צבי, מביא לבמה את אנסמבל הפיוט ירושלים לצד יגל הרוש, רעות עמאר, יעל גידניאן ואמנים נוספים. יחד הם יוצרים מפגש מוזיקלי שבו זיכרון החורבן, געגוע, כאב ותקווה נפגשים באותו מרחב ומקבלים ביטוי דרך מנגינות עתיקות ויצירות חדשות.

ישנם ערבים שבהם המוזיקה אינה רק מופע אלא מרחב של זיכרון, תפילה והתבוננות. כזה הוא "דמעת ליבי – ארבעה חלילים", המתקיים בירושלים לקראת תשעה באב והפך במהלך השנים למסורת תרבותית ורוחנית המזוהה עם ימי בין המצרים. גם השנה יתכנס הקהל באודיטוריום יד יצחק בן־צבי לערב המבקש לחבר בין קינות עתיקות לבין הקולות והכאבים של הזמן הנוכחי, דרך פיוט, שירה וסיפורים היוצאים מן הלב.

המופע, ביוזמת בית הקונפדרציה ויד יצחק בן־צבי, מביא לבמה את אנסמבל הפיוט ירושלים לצד יגל הרוש, רעות עמאר, יעל גידניאן ואמנים נוספים. יחד הם יוצרים מפגש מוזיקלי שבו זיכרון החורבן, געגוע, כאב ותקווה נפגשים באותו מרחב ומקבלים ביטוי דרך מנגינות עתיקות ויצירות חדשות.

כשהקינה העתיקה פוגשת את הכאב של ההווה

תשעה באב הוא אחד הימים הטעונים ביותר בלוח השנה היהודי. במשך דורות שימש היום הזה זמן להתבוננות, לזיכרון ולאמירת קינות על חורבן ואובדן. אך השנה, כמו בשנים האחרונות, נדמה שהקינות העתיקות מקבלות משמעות נוספת כשהן פוגשות מציאות ישראלית רוויית כאב, געגוע ושאלות פתוחות.

"דמעת ליבי – ארבעה חלילים" אינו מופע מוזיקלי במובן הרגיל של המילה. זוהי התוועדות מוזיקלית המבקשת ליצור מרחב של הקשבה, שבו פיוטים עתיקים, תפילות וקולות עכשוויים נשזרים יחד לערב אחד. המוזיקה כאן אינה רק כלי ביטוי אמנותי, אלא גם דרך להתמודד עם כאב, לעבד זיכרונות ולחפש שביל של תקווה בתוך מציאות מורכבת.

קינת בארי: קול חדש שנכנס אל ספר הקינות

אחד הרגעים המרכזיים בערב יהיה ביצועה של "קינת בארי", יצירה שחיבר המוזיקאי והמשורר יגל הרוש בעקבות אירועי 7 באוקטובר. הקינה נכתבה מתוך תחושת שבר עמוקה, אך גם מתוך רצון להכניס את סיפורם של הנפגעים והקהילות שנפגעו אל תוך רצף הזיכרון היהודי.

העובדה שהיצירה כבר מצאה את דרכה למחזורי קינות בבתי כנסת ברחבי הארץ מעניקה לה מעמד יוצא דופן. היא אינה רק יצירה חדשה אלא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של טקסטים המבקשים לתת מילים לרגעי כאב לאומיים ואישיים.

מסורת ירושלמית שנבנתה לאורך השנים

במהלך השנים הפך "דמעת ליבי" לחלק בלתי נפרד מהקיץ התרבותי בירושלים. קהל מגוון מגיע מדי שנה כדי להשתתף במפגש המיוחד שבין מסורת, מוזיקה ורוח. החיבור בין בית הקונפדרציה לבין יד יצחק בן־צבי מעניק לערב עומק תרבותי והיסטורי, ומאפשר למשתתפים לחוות את תקופת בין המצרים דרך פרשנות מוזיקלית עכשווית.

בלב המופע יעמדו 14 פייטני אנסמבל הפיוט ירושלים, לצד ארבעה נגני נאי ושלושה נגני כלי הקשה. הצליל המיוחד של חלילי הנאי מעניק לערב כולו גוון מהורהר ומדיטטיבי, ומשלים את התחושה שמדובר במסע רגשי ורוחני ולא רק בקונצרט.

לצד יגל הרוש, יופיעו רעות עמאר, יעל גידניאן, יאיר הראל ופייטני האנסמבל, בביצועים המשלבים פיוטים עתיקים, טקסטים מסורתיים ויצירות חדשות שנכתבו מתוך המציאות הישראלית של השנים האחרונות. כך נוצר ערב שבו העבר וההווה משוחחים זה עם זה, ומאפשרים לקהל לקחת חלק בחוויה שהיא בעת ובעונה אחת אישית, קהילתית וישראלית מאוד.