לכבוד יום האישה הבינלאומי בחרה הקרן הקיימת לישראל ארבע נשים בולטות שהטביעו את חותמן על המורשת התרבותית של האומה – אנה פרנק, נשות הדסה, ראש הממשלה גולדה מאיר והמשוררת נעמי שמר. כולן נשים שהטביעו את חותמן על המורשת וההיסטוריה היהודית והציונית, ושמותיהן נחקקו בה לעולמי עד. כעת קק"ל מזמינה את הציבור לבקר באתרי המורשת, בהם הן מונצחות כנשים עוצמתיות.
יום האישה מזמן אפשרות ללמוד מעט מאותן גיבורות מעוררות השראה שעיצבו את עולמנו, וחיבור באמצעות אתרי ההנצחה המיוחדים, ישירות לסיפוריהן הייחודיים.
להכיר את הנשים הציוניות
יו"ר קק"ל יפעת עובדיה לוסקי, האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד: "קק"ל מאז ומעולם שאפה לתת כבוד ולהנציח את זכרן של הדמויות המשמעותיות שעיצבו את ההיסטוריה היהודית והציונית. אני נרגשת להזמין את כל עם ישראל לבוא ולהכיר מקרוב את הנשים הציוניות ששינו את ההיסטוריה".
מצפור חניון הדסה
איפה: הרי ירושלים
הסיפור: ארגון הדסה נוסד בחודש מרץ 1912 בניו יורק, על ידי קבוצת נשים שבראשן הועמדה הנרייטה סאלד, אשר העלתה רעיון להפנות מאמצי נשים לטובת ציונות בתחום הרפואה בארץ ישראל. פגישת הייסוד התקיימה בתקופת פורים והארגון נקרא על שמה של אסתר המלכה (בשמה השני: הדסה). מטרת הארגון המוצהרת נקבעה כ"עידוד מוסדות ומפעלים יהודיים בא"י וחיזוק האידיאלים היהודיים".
המקום: המצפור נמצא במרפסת תצפית בצד הכביש, במקום הצופה על הנוף הנהדר של נחל שורק ההררי ועל הרי ירושלים. התצפית נגישה לאנשים בעלי מוגבלויות בהליכה. למצפור מוביל שביל נופי נחל שורק – שביל סלול ונגיש לאנשים עם מוגבלויות שאורכו כ-250 מ'. נקודת המוצא לשביל הוא מוקד מידע נס הרים. השביל נמצא ליד חניון נס הרים, החניון הגדול בפארק עצמאות ארצות הברית.
יד אנה פרנק
איפה: יער הקדושים
הסיפור: יער הקדושים מלווה את המדרונות התלולים של נחל כסלון, החוצה את הרי ירושלים. קרן קימת לישראל החלה לנטוע את היער בשנת 1946 וייעדה את ששת מיליון העצים שבו להנצחת קורבנות השואה. ביער פזורות מצבות לזכר קהילות היהודים שחרבו באירופה.
המקום: מרחבת החניה יוצאים מערבה שני שבילים קצרים. אפשר לצעוד באחד מהם לאנדרטה ולשוב בשני. בצד השביל מוצבים שלטים ובהם ציטוטים מיומנה של אנה פרנק. אחד מהם השפיע במיוחד על פיט כהן, יוצר האנדרטה: "קיטי היקרה… עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (אנה פרנק, יומנה של נערה, 13 במאי 1944). פיט כהן, שבילדותו הסתתר גם הוא מהגרמנים בדרום הולנד, ביקש להמחיש משהו מעולמה של אנה בדירת המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל מעוצב כחדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף יחיד, גבוה מכדי לשבת עליו בנוחיות. מהחדר הזה אפשר לצפות מבעד לחרך צר בדמותו של עץ ערמון מסוגנן, שענפיו פרושים כנגד קיר אטום – מבט חטוף אל שביב של חופש מתוך מועקת הכלא.
פארק גולדה מאיר
איפה: הר הנגב
הסיפור: גולדה מאיר הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, בין מרץ 1969 ליוני 1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). כראש הממשלה, הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. גולדה מאיר היא האישה היחידה שכיהנה כראש ממשלה בישראל.
המקום: פארק גולדה שוכן בצד נחל רביבים שאורכו כ-40 ק"מ, והוא מתחיל את דרכו ברכס חתירה שבהר הנגב, עובר ליד ירוחם, מגיע לצומת משאבים ונשפך לנחל בשור ליד חלוצה. בקטע הנחל הסמוך לצומת משאבים פעלה בעבר מחצבה גדולה, שהשאירה את הנוף פגוע ופצוע. אם כן, קק"ל יצרה במקום את פארק גולדה כדי למחוק את המפגע ולהפכו לאתר בילוי ונופש בחיק הטבע. הקרן הקימת לישראל יצרה בערוץ נחל רביבים פארק רחב ידיים ובו פלג הזורם לתוך אגם מים, מדשאות וחניוני נופש. הפארק נושא את שמה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של ישראל, שהתגוררה לפרקים בקיבוץ רביבים.
מצפור נעמי שמר
איפה: עין פוריה
הסיפור: נעמי שמר נולדה, גדלה והתחנכה בקבוצת כנרת בשם נעמי ספיר, למאיר ספיר (ספירוב), ממייסדי הקבוצה, ולרבקה. בעידודה של אמה החלה שמר לנגן בפסנתר כבר בגיל שש ומאז לא חדלה עד מותה בשנת 2004. לימים הפכה שמר לאחת מהמשוררות הגדולות בזמר העברי, ושיריה שזורים בהיסטוריה הישראלית-ציונית ויזכרו לעולמי עד. רבים העידו על כך שאת שיריה כתבה כשהיא צופה אל הכנרת, המקום שהיה אהוב עליה במיוחד.
המקום: לאחר שנים רבות של הזנחה באזור עין פוריה, שיקמה הקרן הקיימת, בסיוע תרומות, את המתחם. ניקתה וסידרה את בריכות המים היפות ואמת המים המובילה את מי הנביעה אליהן, וגם הקימה מתחם פיקניקים ובו שולחנות וספסלים לטובת המבקרים והמטיילים. מעל המפלס של בריכת עין פוריה ישנו מצפה נוסף לנוף ,"מצפור נעמי שמר". במקום הונחה אבן בזלת גדולה ובתוכה הוטבע לוח אבן המספר בקיצור את סיפורה של נעמי שמר.
