אוכל | מסעדות | פסטיבלים | חיפה | מגזין ישראלינג
באישון ערב אוגוסט חם ומהביל, כשהלחות החיפאית המוכרת מתערבבת בריחות צלייה מכל עבר, צוות ישראלינג שם את פעמיו לעבר רחבת אצטדיון סמי עופר. הסיבה: פסטיבל האוכל הראשון של חיפה, שהתקיים בין 11 ל־13 באוגוסט 2026, בין השעות 18:00 ל־23:00.
הגענו עם בטן רעבה והרבה סקרנות, ובעיקר רצינו להבין איך נראה פסטיבל אוכל גדול באצטדיון: האם מדובר בעוד מתחם של דוכנים, או באירוע שמצליח לייצר חוויה בפני עצמו.
קצר לכם בזמן? קבלו את לינגה!
היי, אני לינגה, עוזרת ה-AI של ישראלינג. הנה הדברים החשובים שכדאי לדעת על פסטיבל האוכל הראשון של חיפה.
⭐ לינגה, תסכמי לי
- מתי: 11–13 באוגוסט 2026, 18:00–23:00.
- איפה: אצטדיון סמי עופר בחיפה.
- האווירה: משפחתית, פתוחה ועל מדשאות האצטדיון.
- מחירי המנות: עד 45 ₪ למנה.
- מה טעמנו: המעשנה, שרי הרינג – אנסקי, שישברק טלה של ראסיף 33 וצ'ורוס.
- מה עוד חיכינו לטעום: KIMCHIS, פלאפל הזקנים, חצ'פורי בעליה וקריספי צ'יקן של אהרוני'ס.
אם נסתכל על פסטיבל האוכל בחיפה מכל הצדדים
- האווירה: משפחתית מאוד, עם ילדים, הורים וסבים וסבתות שהתיישבו על המדשאות ויצרו אווירת פיקניק אורבנית.
- האוכל: מגוון רחב של מסעדות, שפים, סטריט פוד, דוכני שוק ופודטראקים, מאוכל אסיאתי ועד בשר מעושן, דגים, מאפים וקינוחים.
- המחירים: המנות בדוכנים הגיעו עד 45 ₪, ותשלום מהיר באשראי הפך את המעבר בין הדוכנים לנוח יחסית.
- השתייה: קוקה קולה, בירות קרלסברג מהחבית, טובורג אדומה קרה וקוקטיילים במחיר של 40 ₪.
- למי מתאים? משפחות, זוגות, קבוצות חברים וכל מי שאוהב לעבור בין הרבה סגנונות אוכל בערב אחד.
- הטיפ שלנו: אל תגיעו עם תוכנית קשיחה. חלקו את הצוות, בחרו כמה דוכנים מראש והשאירו מקום לטעימות ספונטניות.
טיפ ישראלינג:
אם אתם מגיעים עם משפחה או חברים, זו בדיוק הסיטואציה שבה כדאי להזמין כמה מנות לחלוקה במקום שכל אחד יקנה לעצמו ארוחה. כך אפשר לטעום הרבה יותר מהפסטיבל בלי להגיע לשובע אחרי הדוכן השני.
החנייה? כאן המציאות פוגשת את סמי עופר
בנאיביות כיפית של תחילת הערב, חלקנו עוד פנטזנו על חנייה מסודרת ממש בצמוד לשער. המציאות הזכירה לנו מיד יום משחק סוער של מכבי חיפה: פקקים, תנועה ערנית ועומסים מקצה לקצה.
בסופו של דבר מצאנו פינת חנייה בשטחי העפר ויצאנו לצעידה קצרה לעבר המתחם המואר. דווקא מכאן התחילה החוויה האמיתית. הבידוק הביטחוני היה מהיר ויעיל, ותוך זמן קצר כבר היינו בתוך הפסטיבל.
אווירה משפחתית, תורים מתוקתקים וים של דשא
הרושם הראשוני היה של הלם חיובי: כמות גדולה מאוד של משפחות מכל הדורות שהגיעו לחגיגה קולינרית באוויר הפתוח. למרות העומס, הנימוס בתורים היה נהדר ואפילו הפתיע אותנו לטובה.
השילוב של תשלום מהיר באשראי, מספר מצומצם יחסית של מנות בכל דוכן ומחירים של עד 45 ₪ למנה הפכו את הרוטינה ליעילה, בלי המתנות ארוכות ומיותרות.
המדשאות היו מבחינתנו אחת ההצלחות של האירוע. משפחות, צעירים וקבוצות חברים התמקמו על הדשא, אכלו, שתו וניהלו ערב קיץ חיפאי באווירה של פיקניק אורבני.
ומה שותים ליד כל האוכל הזה?
במרכז המתחם ניצב דוכן גדול של קוקה קולה לצד בירות קרלסברג מהחבית. הצוות שלנו פחות נמנה על חובבי קרלסברג, אבל השמחה הייתה שלמה כשמצאנו ברז של טובורג אדומה קרה.
לצד הבירות הוצעו גם קוקטיילים במחיר של 40 ₪. מבחינתנו, בערב אוגוסט חיפאי לח במיוחד, משקה קר הוא חלק בלתי נפרד מחוויית הפסטיבל.
הסתערות קולינרית: אלה המנות שטעמנו
הגענו אחרי שעשינו שיעורי בית, אבל גם אנחנו הופתענו לטובה מהמגוון. בתוך זמן קצר כל אחד מחברי הצוות תפס כיוון אחר, וכך נוצרה טעימה משותפת של כמה מהמנות שבלטו לנו במיוחד.
המעשנה
נתחים מעושנים, עסיסיים ועמוקי טעמים. זו הייתה אחת המנות שהצליחה לעצור אותנו באמצע הסיבוב ולהזכיר למה אוכל מעושן טוב לא צריך יותר מדי תוספות מסביב.
שרי הרינג – אנסקי
כריך הרינג קלאסי, טרי ומשובח, עם לחם מצוין. אחת הבחירות שהזכירו לנו שפסטיבל אוכל טוב לא חייב להסתמך רק על מנות גדולות ומרשימות.
שישברק טלה של ראסיף 33
כיסונים נהדרים ביוגורט חם, עם תבשיל עשיר בטעמים. מבחינתנו זו הייתה אחת המנות המוצלחות של הערב, ובעיקר כזו שהרגישה כמו מנה עם אופי של מסעדה ולא רק "אוכל פסטיבל".
צ'ורוס לקינוח
פריך, חם ומתוק. בדיוק מה שהיינו צריכים כדי לסגור את הערב לצד הבירה הקרה.
מה נשאר לנו לטעום?
העיניים, כרגיל, היו גדולות מהקיבה. למרות הטעימות הרבות, נשארו לא מעט דוכנים שרצינו לבדוק.
- KIMCHIS: אורז מוקפץ ובינגסו, לצד מנות קוריאניות נוספות.
- פלאפל הזקנים: מוסד חיפאי מיתולוגי מוואדי ניסנאס.
- חצ'פורי בעליה: מאפה גאורגי חם ומלא בגבינות.
- אהרוני'ס: קריספי צ'יקן שמשכו אליו תורים ארוכים.
רשימת המציגים והמנות המלאה
כדי שלא תפספסו אף מנה, ריכזנו את רשימת המסעדות, השפים, דוכני הסטריט פוד, דוכני השוק והפודטראקים שהשתתפו בפסטיבל.
מסעדות ושפים
- אהרוני'ס: קריספי צ'יקן, פופקורן עוף, צלעות תירס, צ'יפס.
- רחל בן אלול: אסאדו בריוש, טאקו שווארמה פרגית, צ'יפס.
- POP&ROLL: רול סלמון, רול שניצל, פופקורן סלמון.
- FRANKO BY MOSHIK ROTH: נקניקיית עגל + עוף עם טופינג, צ'יפס עם בשר בקר.
- גיא גמזו NUNUNU: לחמניות בריוש עם בשר מפורק, מק אנד צ'יז, טופו קארי.
- שף אבי ביטון: שניצל בחלה, כריך דג, בורקס שווארמה.
- אגאדיר / יאקוזה בורגר: המבורגר, צ'יפס.
- לולוילייש: קובנייה אגסים עם תבשיל בקר, מסחאן עוף, עראייס, סלט טבולה כרובית.
- רולא rola: שווארמה, חומוס בשר, חומוס פטריות, מלבי.
- ראסיף 33: שישברק טלה, תבשיל טלה עם פריקה, פסטה קרם תירס וגבינות, ברד פודינג.
סטריט פוד
- מאכלים דרוזים: לאפה דרוזית עם ממרחים, עלי גפן, מאפה זעתר.
- צ'ורוס: צ'ורוס + רטבים.
- צ'יפס הולנדי: צ'יפס + רטבים.
- ORIN LEVI SWEETS: קוראסונים מושחתים, קינוחי קראנץ', מאצ'ה בטעמים.
- מאנצ' שניצל בחלה: שניצל בחלה, נאמס פרגית, עלה בוריק במילוי בשר.
- פלאפל הנגרים נג'לא: פלאפל, צ'יפס, קובה בשר/צמחוני.
- KIMCHIS: לביבות אורז, אורז מוקפץ עם עוף/קימצ'י, קורנדוג, בינג סו, גלידת מוצ'י.
- חצ'פורי בעליה: חצ'פורי בטעמים, מאפה בוכרי בשרי, בורקס טורקי.
- GOLDEN CHEESE: כדורי גבינה פריכים.
- Chang Ba: תבשיל אורז קארי עוף/טופו, מוקפץ עוף תאילנדי.
דוכני שוק
- ICE BALL: חטיפי פירות עם קרח יבש, גלידה קדאיף.
- כנאפה אלואדי: כנאפה, גלידה.
- תפוח אדמה אפוי: תפוח אדמה עם תוספות.
- דים סאם של ראמן תלפיות: דים סאם.
- ג'ראיסי: סמבוסק, פיצה.
- מומו טיבטי MOMO: מומו, מרק.
- מנצ'ס: פול תורמוס, שקדים, בקלווה, כנאפה.
- STROOPY: וופל הולנדי עם תוספות ורטבים.
- אמפנדו: אמפנדס בשרי, חלבי, צמחוני וטבעוני.
- O'Sweet: ממרחים מופחתי סוכר.
פודטראקים
- מאנצ' מקסיקני: טורטיה עם בשר מפורק ותוספות, נאצ'וס.
- אלדו: וופל בועות, קרפ צרפתי, גלידה אמריקאית, ברד/אייס.
- קובה אקספרס של רובי מיכאל: קובה חמוסטה, קובה סלק, קובה מטוגנת, עראייס.
- FISH&CHIPS: פיש אנד צ'יפס.
- המעשנה: כריך אסאדו.
- שרי הרינג – מיכל ושרי אנסקי: כריכי דגים – מטיאס, טונה, סלמון + כריך גבינות.
הצד שפחות עבד: פחי האשפה והניקיון
לצד המחמאות על הארגון, התורים והאווירה, אי אפשר שלא להתייחס לנקודה שפגעה בחוויה: כמות הפחים במתחם הייתה גבולית עד סבירה, וחלקם התמלאו במהירות.
אבל מבחינתנו הבעיה העיקרית לא הייתה רק מספר הפחים, אלא העובדה שצוותי הניקיון כמעט לא נראו בשטח. שאריות אוכל נשארו על הדשא, על השולחנות ואפילו על עמודים מסוימים שהפכו למעין פחי אשפה מאולתרים.
היילייט ישראלינג:
הפסטיבל הוכיח שיש בחיפה קהל רעב לאירועי אוכל גדולים, והחיבור בין דוכנים, מדשאות ואצטדיון עובד. אם זו תחילתה של מסורת, השדרוג הבא מבחינתנו צריך להיות מערך ניקיון ופינוי פסולת הרבה יותר נוכח.
הבמה המרכזית והסיום שלנו לערב
לעת ערב, כשהבמה המרכזית התחממה והמוזיקה החלה להתנגן ברקע, השובע והחום הכבד כבר התחילו לנצח אותנו. הצוות שלנו לא נשאר לשמוע את ההופעות במלואן.
השובע מהמנות המעולות והלחות של אוגוסט שלחו אותנו חזרה אל המזגן ברכב ואל הבית. וזה אולי אחד הדברים שאנחנו אוהבים בכתבת ביקורת של ישראלינג: אנחנו לא חייבים להישאר עד הסוף כדי להגיד לכם מה עבד ומה פחות.
אם נסתכל על פסטיבל האוכל בחיפה מכל הצדדים:
יש כאן התחלה מבטיחה למסורת חדשה: מגוון גדול, מחירים יחסית נגישים, אווירה משפחתית, מדשאות שמאפשרות להישאר ולבלות, ומנות טובות שהצדיקו את ההגעה. מצד שני, ניהול הפסולת והניקיון דורשים שיפור משמעותי. אנחנו בהחלט מוכנים לחזור בשנה הבאה — עם יותר מקום בבטן.
גילוי נאות
צוות ישראלינג ביקר בפסטיבל באופן עצמאי, טעם מהמנות המפורטות בכתבה ומשתף כאן את התרשמותו האישית מהחוויה. לא נשארנו להופעות במלואן, בעיקר בגלל השובע והחום הכבד של ערב אוגוסט.
