דף הבית » חופשה במרכז » תרבות במרכז » פלטניק מחלץ דמויות ב'מחווה לגרניקה'

פלטניק מחלץ דמויות ב'מחווה לגרניקה'

מישל פלטניק יוצר דיאלוג חזותי עם 'גרניקה' של פיקאסו, באמצעות דמויות מונפשות ורובוטים אינטראקטיביים, החושפים פגיעות אנושית בעידן פוסט-אנושי

בתערוכתו החדשה "הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה", מישל פלטניק יוצר מיצב מרובה מדיות המשלב וידאו, רובוטים ואובייקטים מונפשים. דרך מחווה חזותית לגרניקה של פיקאסו, הוא בוחן את הפגיעות האנושית לנוכח כוחות הרס בעידן שבו הגבול בין האדם לטכנולוגיה הולך ומיטשטש.

סוס- מחווה לגרניקה - מישל פלטניק. צילום: טל נסים — סוס- מחווה לגרניקה – מישל פלטניק. צילום: טל נסים

על היצירה המקורית של האמן פיקאסו – גרניקה

בציורו המונומנטלי של פבלו פיקאסו, גרניקה (1937), מתוארת זוועת ההפצצה על העיירה גרניקה שבחבל הבאסקים בספרד, במהלכה נהרגו אזרחים רבים. הציור, שנעשה בשחור-לבן ובקנה מידה עצום, מציג קומפוזיציה סוערת של דמויות מעוותות – תינוק מת, סוס גוסס, אישה צורחת – כסמל לפחד, כאוס, כאב וחוסר אונים מול כוחות הרס בלתי נשלטים. גרניקה הפכה לאיקונה אנטי-מלחמתית ולקריאה מוסרית כנגד ברבריות, והיא ממשיכה לעורר הדהוד עמוק גם בעידן המודרני.

הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה / מישל פלטניק

מישל פלטניק, אמן ישראלי-צרפתי, בונה סטים קולנועיים עם חוקים פנימיים, בהם הוא בוחן דמויות, טקסים ומנגנוני סמכות. יצירתו משלבת מדיה חדשה, וידאו, פסלים ותיאטרון ניסיוני, וחוקרת כיצד טכנולוגיה משנה את גבולות האדם ואת היחסים בין דמיון למציאות.

דיאלוג מרתק בין שליטת האמן לבין תגובת הרובוטים

בתערוכה הנוכחית מציג פלטניק עבודות וידאו ואובייקטים פיסוליים החוברים יחד למיצב המציג דיאלוג מרתק בין שליטת האמן לבין תגובת הרובוטים. הוא מחלץ דמויות בודדות מתוך הקומפוזיציה המונומנטלית של פיקאסו: התינוק, הסוס, הציפור, האיש המוטל על הקרקע, האישה שידיה מונפות בייאוש, זרוע ללא גוף, "שמש" המאירה את הזוועה, ולבסוף הפרח – רמז זעיר לחיים ולתקווה שפיקאסו נטע בלב המאפליה, ומעניק להן מרחב בו הן חופשיות לבטא את רגשותיהם.

קראו עוד>>>

הדמויות מונפשות ידנית – ידיו של פלטניק מושכות בחוטים המניעים את כנפיה ואת צווארה של הציפור ואת ידיו של התינוק. לעומתם, האובייקטים המוצגים בחלל הגלריה, מוּנעים באמצעות מנועי סרוו, ואלה מגיבים למבקרים באמצעות תקשורת עם מצלמות ועם חיישני תנועה המותקנים בחלל. כך, התינוק פוקח את עיניו ועוקב במבטו אחרי המבקר, הסוס מניע את גפיו באוויר והפרח נפתח ופורש את עלי הכותרת. אחדות מן הדמויות אף לוחשות אל המבקרים.

פרח - מחווה לגרניקה - מישל פלטניק. צילום: טל נסים — פרח – מחווה לגרניקה – מישל פלטניק. צילום: טל נסים

מחווה חזותית עכשווית של מישל פלטניק לציור גרניקה של פיקאסו – 4 נקבילות

שיח עם יצירה היסטורית לצד מטען רגשי ופוליטי כבד:
ציור גרניקה (1937) של פיקאסו נחשב לסמל אוניברסלי של זוועות המלחמה וסבל אנושי תחת כוחות הרסניים.
>גם התערוכה של פלטניק עוסקת בפגיעות, חוסר אונים ואיומים קיומיים – אך מזווית עדכנית, בעידן בו הטכנולוגיה משנה את הגדרות האנושי.
שימוש בדימויים מתוך גרניקה:
פלטניק לא רק מתכתב עם הרעיונות של פיקאסו אלא ממש חולץ דמויות מתוך הציור המקורי – כמו התינוק, הסוס, האישה בייאוש ועוד – ומעניק להן חיים חדשים בתוך מיצב אינטראקטיבי, טכנולוגי ופואטי.
הקבלה בין זוועות המלחמה להשלכות של פוסט-אנושיות:
כשם שגרניקה של פיקאסו התריעה מפני אובדן האנושיות מול אלימות מכנית (הפצצה אווירית), כך פלטניק שואל מה קורה לאנושות בעידן שבו טכנולוגיות חודרות לגוף ולתודעה, והגבול בין אדם למכונה מיטשטש.
מחווה אישית, רגשית וטכנולוגית:
זו אינה העתקה או ציטוט, אלא "מחווה" – כלומר פרשנות חדשה, אישית, שמערבת את שפתו האמנותית של פלטניק: שילוב של תיאטרון, רובוטיקה, וידאו ומיצב. הדמויות נעות, מגיבות, לוחשות – ומזמינות את הצופה לחוויה אינטימית מול האימה.