אודליה אליעזרוב סבר וגלעד דוברצקי עם פיאצולה והטנגו ששובר את הגבולות

פיאצולה כבר מזמן לא שייך רק לטנגו. אסטור פיאצולה לקח את המוזיקה הארגנטינאית המסורתית, הכניס לתוכה ג׳אז, מוזיקה קלאסית, הרמוניות מורכבות וקצבים חדשים – ויצר את ה־Tango Nuevo, הטנגו החדש ששינה את הדרך שבה העולם שומע את הז׳אנר. עכשיו הפסנתרנית אודליה אליעזרוב סבר ונגן כלי ההקשה הבינלאומי גלעד דוברצקי חוזרים אל המהפכה הזאת ומנסים לקחת אותה צעד נוסף קדימה.

תרבות בתל אביב | מוזיקה | מופעים | מגזין ישראלינג

פיאצולה לא נשאר בתוך הטנגו

אסטור פיאצולה נחשב לאחד המלחינים הארגנטינאים החשובים והמשפיעים בעולם, אבל הדרך שלו לשם הייתה רחוקה מלהיות מובנת מאליה. הוא היה נגן בנדונאון ומלחין, גדל בין ארגנטינה לניו יורק ונחשף כבר מגיל צעיר לכמה עולמות מוזיקליים. הטנגו הארגנטינאי היה חלק עמוק מהזהות שלו, אבל לצדו הגיעו גם הג׳אז והמוזיקה הקלאסית.

במקום לבחור צד, פיאצולה החליט לחבר בין העולמות. הוא לקח את הטנגו המסורתי והכניס לתוכו הרמוניות מורכבות, קצבים לא צפויים, השפעות של ג׳אז ומבנים שהושפעו מהמוזיקה הקלאסית. כך נולד ה־Tango Nuevo – הטנגו החדש.

היום קשה כמעט לדמיין עד כמה המהלך הזה היה נועז. בארגנטינה היו מי שראו בפיאצולה אדם שהורס את הטנגו, דווקא משום שנגע באחד הסמלים התרבותיים החזקים ביותר של המדינה. המוזיקה שלו עוררה התנגדות, אבל מחוץ לארגנטינה הקול החדש הלך וצבר קהל. בסופו של דבר המהפכה ניצחה, והיצירות שלו יצאו מזמן מגבולות הטנגו אל אולמות הקונצרטים בעולם.

פסנתר וכלי הקשה במקום ההרכב המוכר

אודליה אליעזרוב סבר בוחרת לפגוש את פיאצולה לא דרך שחזור מוזיאוני של היצירות, אלא דרך חיבור חדש. לצדה על הבמה נמצא גלעד דוברצקי, נגן כלי הקשה בינלאומי, והמפגש בין הפסנתר לבין עולם הקצב מעניק ליצירות שכבת אנרגיה נוספת.

לדבריה של אליעזרוב סבר, ״הטנגו החדש״ מבטא מעל הכול את הרעיון של חיבור בין עולמות. מבחינתה, פיאצולה עצמו עשה את זה כאשר לקח את הטנגו המסורתי וחיבר אותו לג׳אז ולמוזיקה הקלאסית. המופע החדש מנסה להמשיך את אותה רוח, ולהביא את היצירות למקום חי, נועז ועכשווי.

הבחירה בכלי ההקשה אינה רק תוספת צבע. הקצב, שהיה תמיד בלב הטנגו, מקבל כאן תפקיד מרכזי יותר. לדברי אליעזרוב סבר, הוא מאפשר ליצירות המוכרות להישמע לעיתים פראיות יותר, לעיתים אינטימיות יותר ובעיקר – חיות.

זה מתחיל בפיאצולה, אבל לא נגמר שם

אחד הדברים המעניינים בתוכנית הוא שהערב אינו מצטמצם ליצירותיו של פיאצולה. לצד ״בלדה למשוגע״, ״אדיוס נונינו״ ו־״ליברטנגו״, המופע מרחיב את המבט אל המוזיקה שצמחה סביבו ואל היוצרים שהשפיעו על הדרך שלו.

במרכז החלק הזה נמצאות יצירות של אלברטו חינסטרה, המלחין הארגנטינאי שאצלו למד פיאצולה. בקונצרט יבוצעו בין היתר ״מלמבו״ אופוס 7 ו״ריקוד הגברת החיננית״ אופוס 2.

חינסטרה, שהיה מהמלחינים הקלאסיים החשובים של אמריקה הלטינית, שילב ביצירותיו המוקדמות נושאים ארגנטינאיים עממיים, ובהמשך הטמיע יסודות מסורתיים בצורה מופשטת יותר. החיבור אליו מאפשר לקהל לשמוע לא רק את המהפכה של פיאצולה, אלא גם משהו מהקרקע המוזיקלית שממנה צמח.

ומשם לגרשווין ולמרסדס סוסה

המסע לא נשאר בארגנטינה בלבד. המופע מביא גם השפעות מוזיקליות מצפון אמריקה, ובהן יצירות של ג׳ורג׳ גרשווין, ובכך מדגיש עוד יותר את החיבור בין הז׳אנרים והתרבויות שהיה כל כך מרכזי ביצירתו של פיאצולה.

לצד כל אלה יקבל מקום של כבוד גם השיר ״אלפונסינה והים״ של הזמרת הארגנטינאית הנודעת מרסדס סוסה. הבחירה בשיר הזה מרחיבה את הסיפור מעבר לעולם המוזיקלי של פיאצולה ומחזירה אל הבמה את הקול האנושי והרגשי של ארגנטינה.

כך הופך הערב ממחווה למלחין אחד למסע רחב יותר – אל ארגנטינה, אל השורשים של הטנגו, אל ההשפעות שחדרו אליו ואל המקומות שאליהם פיאצולה העז לקחת אותו.

אודליה אליעזרוב סבר: ללכת בדרכו של פיאצולה

החיבור של אודליה אליעזרוב סבר למוזיקה של פיאצולה נובע גם מתפיסה אמנותית רחבה יותר. היא פסנתרנית ואמנית רב־תחומית, שהקימה והופיעה עם ״זרסטרו טריו״ בלונדון וברחבי העולם, ויצרה גם את מופע המולטימדיה ״מוזיקה בעיניים״ – חיבור בין קונצרט קלאסי, תיאטרון וקולנוע.

היא השתתפה כפסנתרנית ושחקנית בסדרת ״צלילי הקסם״ של ניצה שאול והייתה חברה בהרכב ״טנגו בר״. בשנים האחרונות היא מתמקדת ביצירת מופעי סולו ובפיתוח שפה אמנותית חדשה שמפגישה עולמות שונים על הבמה.

מבחינתה, גם המופע הנוכחי הוא המשך של אותו חיפוש. לא לשחזר את פיאצולה, אלא לעשות כפי שעשה הוא עצמו – לקחת חומר מוזיקלי מוכר ולהעיז להכניס אותו למקום אישי וחדש.

שישה מועדים, שש ערים

״הטנגו החדש של פיאצולה״ יתקיים בין 13 ל־31 באוקטובר 2026 בשש ערים ברחבי הארץ. בכל אחד מהמופעים נשאר החיבור המרכזי בין הפסנתר, כלי ההקשה והמוזיקה הארגנטינאית, אבל כל ערב מתקיים בתוך חלל אחר ולקהל אחר.

מה צריך לדעת?

הקסם של פיאצולה היה תמיד ביכולת שלו לקחת משהו שמוכר לכולם ולהפוך אותו למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אודליה אליעזרוב סבר וגלעד דוברצקי ממשיכים את הקו הזה דרך פסנתר, כלי הקשה, קלאסיקות ארגנטינאיות, ג׳אז ומוזיקה קלאסית – ומזכירים שגם לטנגו הישן עדיין יש לא מעט לאן להתחדש.