טוסקה חוזרת לבמת האופרה הישראלית בגרסה עכשווית ומטלטלת

"`html

תרבות | אופרה | מגזין ישראלינג

יש יצירות שאינן מתיישנות לעולם, ו"טוסקה" של ג'אקומו פוצ'יני היא אחת מהן. יותר ממאה ועשרים שנה לאחר שנכתבה, האופרה ממשיכה לרגש קהלים ברחבי העולם בזכות השילוב המהפנט בין מוזיקה עוצמתית, מתח פוליטי, סיפור אהבה טרגי ודמויות בלתי נשכחות. כעת היא שבה לבמת האופרה הישראלית בהפקת מקור חדשה שתחתום את עונת ה־40 החגיגית של בית האופרה.

ההפקה החדשה, שתעלה בין התאריכים 17–30 ביולי 2026 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב, מביאה את יצירת המופת של פוצ'יני אל תוך עולם עכשווי של מצלמות אבטחה, רשתות חברתיות, מעקב מתמיד ומאבקי כוח. על הבימוי חתום עידו ריקלין, ועל הניצוח מופקד מאסטרו דן אטינגר, מנהלה האמנותי של האופרה הישראלית.

קלאסיקה שמרגישה אקטואלית מתמיד

ריקלין בוחר שלא לשחזר את רומא של שנת 1800, אלא לקחת את הסיפור אל מציאות מודרנית שבה השליטה מתבצעת באמצעות מצלמות, מידע וכוח בלתי מוגבל. התוצאה היא הפקה עכשווית שממחישה עד כמה שאלות של חופש, אמנות, אהבה ושלטון רלוונטיות גם במאה ה־21.

אהבה, תשוקה ומאבק על החירות

עלילת "טוסקה" מתרחשת ברומא בשנת 1800, בתקופה סוערת של מאבקים פוליטיים ורדיפות אחר מתנגדי המשטר. במרכז הסיפור ניצב הצייר מריו קוורדוסי, המסייע לאסיר פוליטי להימלט ומסתבך בעימות מסוכן מול הברון סקארפיה – ראש המשטרה החשאית ואחד הנבלים הגדולים בתולדות האופרה. בין שני הגברים ניצבת פלוריה טוסקה, זמרת אופרה מפורסמת, הנאלצת לבחור בין אהבת חייה, ערכיה והמחיר הכבד של החירות.

פוצ'יני בנה את היצירה בקצב של מותחן קולנועי, שנים רבות לפני שהקולנוע המודרני נולד. כל סצנה מגבירה את המתח, כל החלטה של הדמויות מקרבת אותן אל נקודת האל־חזור, והמוזיקה אינה רק מלווה את הדרמה – אלא הופכת לחלק בלתי נפרד ממנה. לצד העלילה הסוחפת נשמעות שתיים מהאריות המפורסמות ביותר שנכתבו אי פעם: Vissi d'arte ("חייתי למען האמנות") ו־E lucevan le stelle ("והכוכבים נצצו"), הממשיכות לרגש קהלים בכל העולם.

עידו ריקלין: "זו לא אופרה ישנה – זו יצירה שחיה בכל דור"

לדברי הבמאי עידו ריקלין, ההפקה החדשה אינה מנסה "לעדכן" את פוצ'יני בכוח, אלא לשחזר עבור הקהל בן זמננו את אותה תחושת הלם, מתח והתרגשות שחוו הצופים בבכורה המקורית. לכן הועתק הסיפור לעולם הנשלט בידי מצלמות, מסכי מעקב ורשתות חברתיות – מציאות שמוכרת היטב גם לצופה של שנת 2026.

ריקלין מסביר כי בגרסה החדשה טוסקה וקוורדוסי מוצגים כאמנים מצליחים, שמעדיפים בתחילה להתעלם מהמתרחש סביבם, עד שהמציאות הפוליטית פורצת אל תוך חייהם ומשנה אותם מן הקצה אל הקצה. סקארפיה, מנגד, כבר אינו אציל בן המאה ה־19 אלא דמות כוח מודרנית, קרה ומדויקת, שמפעילה מנגנוני שליטה ופחד המזכירים משטרים בני זמננו.

"זו קלאסיקה לא משום שהיא ישנה," אומר ריקלין, "אלא משום שבכל דור היא מצליחה לומר משהו דחוף ורלוונטי. רציתי שהקהל ירגיש שהאירועים שעל הבמה יכולים להתרחש בכל מקום – ושאולי הם כבר מתרחשים."

צוות בינלאומי על במה אחת

בהפקה משתתפים סולנים מהשורה הראשונה לצד אמנים ישראלים מובילים. את תפקיד טוסקה יבצעו הסופרן אלנה מיכאיילנקו ואנה נצ'אבה, את קוורדוסי ישירו הטנורים אלכסיי דולגוב ואדוארדו אלארדן, ואת סקארפיה יגלמו הבריטונים מיקולאי זלסינסקי ויונוץ פאסקו. לצדם משתתפים עודד רייך, יאיר פולישוק, יורי קיסין, יואב איילון, אנתוני ווב, עדי עזרא, פניני לאון גרובנר, קיריל אודינצוב וטל גנור.

על הבמה ילוו את הסולנים מקהלת האופרה הישראלית בניצוח איתי ברקוביץ', מקהלת הילדים מורן ותזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בניצוחו של מאסטרו דן אטינגר. על אחת ההופעות, ב־30 ביולי, ינצח גם המנצח רתם ניר.

סיום מרשים לעונת ה־40 של האופרה הישראלית

הבחירה ב"טוסקה" לחתום את עונת היובל הכפול של האופרה הישראלית אינה מקרית. מדובר באחת האופרות האהובות והמבוצעות ביותר בעולם, יצירה שמצליחה לחבר בין דרמה אנושית עוצמתית, מוזיקה סוחפת וסיפור שממשיך להיות רלוונטי גם יותר ממאה שנים לאחר שנכתב. ההפקה החדשה מדגישה את מחויבותה של האופרה הישראלית לשלב בין יצירות המופת של הרפרטואר לבין פרשנות אמנותית עכשווית, שמדברת גם אל הקהל של ימינו.

האופרה מבוצעת באיטלקית עם כתוביות תרגום בעברית ובאנגלית, ומשכה הכולל הוא כשעתיים וחצי, כולל הפסקה. גם מי שאינו חובב אופרה מושבע צפוי למצוא בה חוויה תיאטרלית סוחפת, בזכות העלילה הקצבית, המוזיקה הדרמטית והבימוי החדשני שמצליח להעניק ליצירה הקלאסית זווית חדשה ומעוררת מחשבה.

צפו בהצצה להפקה החדשה

"`