מהגפנים העתיקות ועד היקב ההיסטורי בראשון לציון הסיפור שמאחורי היין הישראלי

אטרקציות במרכז | היסטוריה ומורשת | תרבות | מגזין ישראלינג

מאחורי כל כוס יין מסתתר סיפור ארוך בהרבה מהדרך שעשה הענב אל הבקבוק. הוא מתחיל בגפנים שניטעו לפני מאות שנים, עובר דרך גיתות עתיקות, קנקני יין, מסחר וידע חקלאי, ומגיע עד ליקבים שהפכו לחלק מההיסטוריה המקומית. ביום חמישי, 22 באוקטובר, יוקדש הכנס ה־12 לשימור מלאכות היסטוריות בדיוק לסיפור הזה, במתחם היקב ההיסטורי של כרמל מזרחי בראשון לציון.

הכנס, שיתקיים תחת הכותרת ״יין ישמח לבב אנוש״, יעסוק בתולדות גפן היין, בתהליכי ייצור היין ובהתפתחות היקבים בארץ ישראל. לאורך היום ייפגשו היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות ותרבות יין, דרך הרצאות מקצועיות, סיור באתר היסטורי וסדנת חידוד חושים וטעימות.

מהגפנים העתיקות ועד לתעשיית היין המודרנית

הכנס יתקיים ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והתאחדות האדריכלים, בשיתוף איקומוס ישראל ועיריית ראשון לציון. במסגרתו ייבחנו היבטים שונים של תרבות היין בארץ, מהעדויות הארכיאולוגיות הקדומות ועד להתפתחות תעשיית היין המודרנית ולשימור מבני היקבים.

בין המשתתפים יהיו ניב ויזל, מנכ״ל המועצה לשימור אתרים; עו״ד ליאל אבן זוהר, ממלאת מקום וסגנית ראש עיריית ראשון לציון; אדר׳ אורנה אנג׳ל, יו״ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל; ופרופ׳ אדר׳ רות ליברטי שלו, יו״ר איקומוס ישראל. לצד אלה צפויים להשתתף בכנס אנשי מקצוע מתחומי השימור, האדריכלות והאמנות.

איך נראתה תרבות היין בארץ ישראל לפני מאות שנים?

חלק מרכזי בכנס יוקדש לממצאים שמלמדים על מקומו של היין בחיי התושבים בארץ בתקופות קדומות. פרופ׳ אלישיב (שיבי) דרורי מאוניברסיטת אריאל ירצה על גפנים עתיקות וגיתות קדומות, ויציג מסע בעקבות תרבות היין בארץ ישראל.

ד״ר ליאור שוימר, ממונה מורשת מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, יעסוק בשחזור תרבות היין הביזנטית בהר הנגב. ד״ר ג׳ון זליגמן, מנהל חפירה מטעם רשות העתיקות ואיקומוס ישראל, יציג את יבנה ואת החשיפה והשימור של מפעל היין הגדול ביותר בעולם מהתקופה הביזנטית.

הנושאים האלה ממחישים כי ייצור יין היה הרבה יותר ממלאכה חקלאית. הוא היה חלק ממערכות כלכליות, ממסחר ומחיי הקהילות, והשאיר אחריו עדויות שאפשר ללמוד מהן על טכנולוגיות ועל אורחות חיים של תקופות שונות.

איך מדברים על יין בעברית?

גם לשפה יהיה מקום בכנס. יעקב שקד, מחבר ״מילון שקד – המילון האנציקלופדי למונחי יין״, יעלה את השאלה ״לסחרר או לערסל?״ בהרצאה קצרה על שפת היין העברית. זו הזדמנות להתבונן במונחים המקצועיים שמלווים את עולם היין ולבדוק כיצד הם התפתחו והשתרשו בעברית.

בהמשך יפתחו יפתח פרץ, היינן הראשי של יקבי כרמל, ומתן ציזלינג, יינן ביקבים, צוהר להתפתחות תעשיית היין המודרנית בארץ ישראל, מרוטשילד ועד אגודת הכורמים.

מה עושים עם יקב היסטורי בתוך עיר מתפתחת?

המיקום של הכנס במתחם היקב ההיסטורי בראשון לציון מעניק לנושא השימור משמעות מוחשית. הדיון לא יעסוק רק בייצור היין, אלא גם במקום שבו הוא נעשה ובאופן שבו מבנים היסטוריים יכולים להמשיך להיות חלק מהחיים העירוניים.

אדר׳ מאור גויכמן ממשרד מנדל אדריכלים יציג את תיעוד יקב ראשון לציון, ואדר׳ צביקה קמיל, מנהל מחלקת השימור בעיריית ראשון לציון, יעסוק במעבר מיקב תעשייתי למתחם עירוני תוסס. שתי ההרצאות ייגעו בקשר שבין שימור המבנים, ההיסטוריה של האתר והעתיד שלו בתוך המרקם העירוני.

מההרצאות יוצאים אל היקב ואל הטעימות

בחלקו השני של הכנס יוזמנו המשתתפים לסיור ביקב ההיסטורי, בהדרכת האדריכלים מאור גויכמן, יריב מנדל וצביקה קמיל. הסיור יאפשר להתבונן במקום עצמו דרך שאלות של תכנון, תיעוד ושימור, ולחבר בין ההרצאות לבין המרחב שבו התפתחה תעשיית היין.

בהמשך תתקיים סדנת חידוד חושים וטעימות בהובלת רוני ססלוב, מומחית יין וייננית. כך יתחברו במהלך היום ההיבט ההיסטורי והאדריכלי עם החוויה החושית שמאפיינת את עולם היין.

פרטי הכנס והרשמה

שם האירוע: הכנס ה־12 לשימור מלאכות היסטוריות – ״יין ישמח לבב אנוש״

מתי: יום חמישי, 22 באוקטובר 2026

איפה: הסלון האדריכלי, הגלריה של התאחדות האדריכלים בישראל, במתחם היקב ההיסטורי של כרמל מזרחי בראשון לציון

עלות השתתפות: 35 שקלים למשתתף או למשתתפת

הרשמה ופרטים מלאים: באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

הכנס מציע הזדמנות להסתכל על היין מזווית רחבה יותר מהכוס עצמה – דרך הצמחים, המלאכות, הממצאים הארכיאולוגיים, המבנים והאנשים שבנו את תרבות היין המקומית לאורך הדורות.