בחודש האחרון נחנכה במרכז קהילה ספיר מוזאיקה קהילתית מרשימה. היא הוקמה במשך שמונה חודשים של עבודה מסורה בזמן מלחמת "חרבות ברזל" (2023). תושבי הערבה התיכונה השתתפו יחד עם מפוני העוטף והגליל. כולל רחל קלטמן מקיבוץ יפתח, שהגיעה מהגליל. הם לקחו חלק פעיל בתכנון, חיתוך וסידור 150,000 אבנים טבעיות. זאת ליצירת יצירה גדולה בגובה 1.65 מ' ורוחב 4.75 מ'. המוזאיקה משלבת מוטיבים יהודיים קדומים, כמו השושן, ופרחים המייצגים את שמונת יישובי הערבה התיכונה. בנוסף היא משקפת חיבור בין אנשים, סולידריות ותמיכה הדדית ברגעים מאתגרים. היוזמה נולדה מתוך שיחה בין האומנים קובי שחר ורוני בראון. הם החליטו להחיות אומנות קדומה ולהעניק מסר של שלום וביטחון למפונים ולתושבים המקומיים, בסיוע מרכז הקהילה. זאת בתמיכת "שותפות ביחד ערבה-אוסטרליה" של הסוכנות היהודית.
.
עוד חופשות | בתי מלון | אטרקציות | בילויי משפחה | – ישראלינג פה בשבילכם…
.
רעיון והשראה לפרויקט קהילתי
האומן קובי שחר מראשון לציון, במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', הגה את הרעיון להחיות אמנות קדומה וליצור פסיפס קהילתי. ההשראה נולדה לאחר שיחה עם האומנית רוני בראון ממושב צופר, שסיפרה לו על קליטת 600 משפחות מהעוטף והגליל. משפחות אלו פונו מבתיהם יום לאחר השבת השחורה, בבתי תושבי יישובי הערבה התיכונה. ברוח האחווה והסולידריות של התושבים, החליטו שחר ובראון להוביל יחדיו פרויקט משותף. זאת בניהול 'מרכז קהילה ערבה' ובתמיכת 'שותפות ביחד ערבה-אוסטרליה' של הסוכנות היהודית, יחד עם תושבים ותושבות מהערבה התיכונה.
המוזאיקה והחומרים
המוזאיקה משתרעת על שטח של 7.83 מ"ר (גובה 1.65 מ', רוחב 4.75 מ'). היא מורכבת מ-150 אלף אבנים טבעיות, כל אבן במשקל 1 גרם ובגודל 8×8 מ"מ. כך בהתאם למידות המוזאיקות הקדומות שהתגלו בציפורי ובארמונות הורדוס. כל האבנים נחצבו ועובדו (שבירה וניסור) על פי צבען המקורי, הטבוע בהן, שלעולם לא ישחק. ביניהן תמצאו אבן חברונית (לבן), אבן בזלתית (שחור), אבן גיר ירושלמית (ורוד) ועוד. תכנון מורכב ומוקפד, שבוצע על ידי השרטטת הטכנית טניה חודוס, הפך את המוזאיקה לעבודת ענק הנדסית ראשונה מסוגה.
מוטיבים יהודיים קדומים
בפסיפס שולבו מוטיבים יהודיים קדומים, בהם השושן. זהו סמל שמיוחס לתקופת בית שני, המייצג את היופי הרוחני של עם ישראל. הוא מסמל את הקשר לאלוהים והתקווה לגאולה. מוטיב השושן, מורכב הנדסית. בנוסף, הוא שימש אף את המלך הורדוס לעיטור הארמונות במצדה. בהמשך, הפך הסמל לבסיס לסמל המגן-דוד שהחל לאפיין יהדות במאה ה-4 לספירה.
פרחים המייצגים את הערבה
במרכז המוזאיקה טבועים 8 פרחים גדולים, כמספר יישובי הערבה התיכונה. האומן קובי שחר אומר:
"בכל פעם שהגעתי לערבה, הרגשתי את הלבלוב והפריחה ושמחת החיים שהביאו תושבי הערבה למדבר, מה שהוביל אותי כהשראה לשימוש במוטיב הפרחים, שהיה נפוץ באתרים יהודיים בימי בית שני."
הקדשה ומסר של שלום
אלמנט נוסף במוזאיקה הוא 'הקדשה', בדומה למוזאיקות עתיקות בהן שולבו הקדשות לאנשי דת או לתורמים. שחר מסביר:
"ברוח תקופת המלחמה ואירוח המפונים ביישובי הערבה התיכונה, החלטנו להקדיש את היצירה למסר של שלום ותחושת ביטחון, באמצעות המשפט 'שים שלום אל אהלינו במדבר' מתוך השיר 'כיבוי אורות' של נעמי שמר."
צוות המתנדבות והאומנים
דליה מטמון | שבע כהן | קורינה שפירא | אבלין ביטון | אתי קוניוק | רינה טנא |
תלמה לביא | אסתי דותן | אורה שני | פרחיה בן שדה | מיקי גל | נירה דיין אבקסיס |
אורה נבון | ליהי פחימה | אביבה דנין | תמרה דנין | אסתי הירש | יוכי דהן |
מירב מנור | ערבה נבו | נועה ריבנבך | אילנה סמץ | רחל קלטמן |
קובי שחר | רוני בראון
