כשהמוזיקה מתחילה לזוז: תזמורת המהפכה מחברת בין שופן לרדיוהד

מה קורה כששופן ורדיוהד נפגשים על במה אחת, ובמקום להסתפק בצלילים התזמורת מתחילה לזוז, התאורה משנה את החלל והווידאו הופך לחלק מהסיפור? תזמורת המהפכה חוזרת עם ״מצבי רוח״ – מופע בינתחומי שמבקש להפוך את ההאזנה לחוויה בימתית מלאה.

תרבות | מוזיקה | תל אביב | מגזין ישראלינג

כשהקונצרט מפסיק להיות רק קונצרט

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, מעלה מחדש את ״מצבי רוח״ – יצירה שמרחיבה את גבולות הקונצרט המסורתי ומחברת בין מוזיקה, תנועה, וידאו, תאורה וטקסט. במקום לשבת ולהאזין לתזמורת במתכונת המוכרת, הקהל מוזמן להיכנס אל תוך חוויה שבה גם המרחב הבימתי, הגוף והתמונה הופכים לחלק מההקשבה.

היצירה, מאת רועי אופנהיים וזהר שרון, יוצאת מפרלוד של שופן ומגיעה עד Exit Music של להקת Radiohead. בין שתי הנקודות האלה נרקם רצף אסוציאטיבי של אזכורים מוזיקליים שונים, שמבקש לחבר בין עולמות ולהציע מסע שאינו נשען על ז'אנר אחד בלבד.

שופן, רדיוהד ומה שביניהם

אחד הדברים המסקרנים ב״מצבי רוח״ הוא הבחירה לחבר בין שני קצוות מוזיקליים שנדמה שאין ביניהם כמעט דבר משותף. מצד אחד שופן, ומצד שני Radiohead. אבל במקום להפוך את המפגש לגימיק, היצירה משתמשת בו כחלק ממסע רחב יותר, שבו המוזיקה הקלאסית והעכשווית מקיימות ביניהן דיאלוג אסוציאטיבי.

זהו בדיוק החיבור שמאפשר למופע לדבר גם אל מי שמגיעים מאהבה למוזיקה קלאסית וגם אל קהל שפחות רגיל לפגוש תזמורת על במה. המוזיקה מוכרת פחות או יותר, אבל הדרך שבה היא מתארגנת בתוך החלל משנה את חוויית ההאזנה.

המנצח שמתחיל לנגן בדמיון

המופע נפתח ברגע תיאטרלי שמבהיר כבר מההתחלה שלא מדובר בעוד קונצרט. המנצח עולה לבמה ריקה ומנגן בדמיונו. הרגע הזה מציב שאלה כמעט פילוסופית: איפה מתקיימת המוזיקה באמת – בצליל, בגוף, בזיכרון או דווקא בדמיון?

מכאן מתפתח מסע בן תשעה פרקים, שבמהלכו התזמורת נעה בחלל, ההרכבים משתנים והמוזיקה מקבלת ביטוי פיזי. במקום שהתנועה תהיה קישוט למוזיקה, היא מנהלת איתה דיאלוג ומייצרת דרך נוספת לחוות אותה.

כשהבמה עצמה מתחילה לזוז

עיצוב התנועה של אריאל וולף הופך את התזמורת לגוף שנמצא בתנועה מתמדת. עבודת הווידאו־ארט של יואב כהן והתאורה של קרן גרנק מוסיפות למרחב שכבות משתנות, כך שהבמה עצמה הופכת לחלק מהיצירה.

גם מסך הכתוביות שמלווה את המופע אינו נשאר רק כלי עזר טכני. לאורך הערב הוא הופך בהדרגה לקול פנימי שמלווה את הצופה, ומאיר לעיתים באירוניה את הדחף האנושי לפרש כל רגע ולחפש לו משמעות, במקום פשוט להיות בתוכו.

מופע שנולד ב־2022 וחוזר לבמה

״מצבי רוח״ עלה לראשונה בשנת 2022 וזכה להצלחה בארץ ובעולם. כעת הוא חוזר לבמה בישראל ומציע לקהל מפגש בין תזמורת, תנועה ואמנות חזותית, בדרך שמבקשת להרחיב את ההגדרה של מהו קונצרט ומהי חוויית הקשבה.

העבודה מבוססת על עבודת הדוקטורט של רועי אופנהיים, שעסקה בחוויית הזמן ובנרטיב באמצעות כלים פנומנולוגיים. על הבמה הרעיון התאורטי מקבל ביטוי מוחשי – המוזיקה אינה רק רצף של יצירות, אלא מסע שבו הזמן, הגוף והחלל הופכים לחלק מהאופן שבו אנחנו חווים אותה.

מי עומד על הבמה?

את המופע יוצרים ומבצעים צוות רחב של אמנים ואמניות, שמחברים בין מוזיקה, תיאטרון, תנועה, וידאו ועיצוב. הטקסט והבימוי של רועי אופנהיים נפגשים עם המוזיקה המקורית של זהר שרון ועם שפה חזותית ותנועתית שנבנתה במיוחד עבור המופע.

מה צריך לדעת?

״מצבי רוח״ מציע להסתכל אחרת על תזמורת: לא רק כגוף שמנגן מול הקהל, אלא כהרכב שיכול לזוז, להשתנות ולספר סיפור דרך מוזיקה, תנועה ותמונה. בין שופן לרדיוהד, תזמורת המהפכה מזמינה את הקהל לא רק להאזין – אלא להיכנס אל תוך המוזיקה.