כשהשירים חוזרים מהגלות: ״לילה״ מביאה לבמה את סיפורה של לילה מוראד

יש סיפורים שבהם התרבות והמוזיקה כמעט בלתי נפרדות מהפוליטיקה, ויש דמויות שהביוגרפיה שלהן הופכת למעין מראה לתקופה שלמה. ההצגה החדשה ״לילה״ חוזרת אל סיפורה של לילה מוראד, מהכוכבות הגדולות של הקולנוע המצרי בתקופת תור הזהב שלו, ומביאה לבמה את המסע בין תהילה לשבר, בין זהות יהודית לתרבות ערבית ובין זיכרון אישי להיסטוריה משותפת.

תרבות בתל אביב | תיאטרון | מוזיקה | מגזין ישראלינג

הזמרת ששבתה את מצרים – ואז הפכה לדמות שנויה במחלוקת

לילה מוראד הייתה אחת הדמויות המזוהות ביותר עם התרבות הערבית בשנות ה־40 וה־50. סרטיה הצליחו בקופות, מיליונים צפו בהם ושיריה הפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול של תקופה שלמה. אבל מאחורי הזוהר הסתתר סיפור חיים מורכב מאוד.

מוראד נולדה למשפחה יהודית בשם ליליאן מרדכי, ובהמשך התאסלמה בעקבות נישואיה למפיק ושחקן מוסלמי ורצונה להשתלב ולהתקדם בצמרת הקולנוע המצרי. עם התחזקות התנועה הציונית במצרים ועם הקמת מדינת ישראל, היא הואשמה בריגול ובשיתוף פעולה עם הצבא הציוני.

אחרי גירושיה נותרה מוראד בודדה, ללא הקהל והמשפחה שהכירה. ההצגה אינה מתמקדת רק בכוכבת הקולנוע, אלא דווקא בדמות שנמצאת בין כמה עולמות – יהודית ומצרייה, אישה מפורסמת שהפכה לחשודה, וזמרת שהמוזיקה שלה נותרה חיה גם כאשר העולם שסביבה השתנה.

1979: ראיון אחד שמחזיר את הכול לחיים

העלילה של ״לילה״ מתרחשת בשנת 1979, בזמן ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לאחר חתימת הסכם השלום. בתוך האווירה החדשה, שבה ישראל והיהודים מעוררים במצרים עניין מחודש, מצליח עיתונאי עקשן ליזום ראיון עם מוראד.

המפגש הזה הופך בהדרגה למסע אל העבר. במהלך הראיון נפתחים זיכרונות, עולות שאלות על זהות, אהבה ופוליטיקה, ובין הסיפורים מבוצעים קטעים מלהיטיה של מוראד בשירה חיה.

על הבמה מתקבלת למעשה אישה שחיה בין סתירות: בין תהילה לבדידות, בין האישי לפוליטי, ובין הזהות שבה נולדה לבין הזהות שאימצה במהלך חייה.

אחרי 7 באוקטובר, הסיפור קיבל משמעות חדשה

השחקנית והזמרת יפה תוסיה כהן, שכתבה את המחזה וגם משחקת בו, החלה לעבוד על הסיפור אחרי 7 באוקטובר. מבחינתה, סיפורה של מוראד קיבל פתאום משמעות נוספת, דווקא בתקופה שבה נדמה היה שהתקווה לשלום שוב מתרחקת.

הצל הכבד שהוטל על הקריירה של מוראד בגלל הסכסוך הערבי־יהודי הפך לנקודת מוצא לשאלה רחבה יותר: מה קורה לתרבות כאשר היא נקלעת בין מחנות פוליטיים, ומה קורה לאנשים שהזהות שלהם אינה נכנסת בקלות לתבניות המקובלות.

כהן, שהיא קרובת משפחה רחוקה של מוראד, חקרה את הסיפור שלה בספריות אך גם פגשה אנשים שזכרו אותה מתקופת הזוהר שלה במצרים. כך נבנתה הדרמה לא רק מתוך מקורות כתובים אלא גם מתוך זיכרונות ועדויות אנושיות.

כשהבית מדבר ערבית והרחוב מדבר אחרת

לסיפור של לילה מוראד יש גם הד ברור בסיפור המשפחתי של תוסיה כהן. היא נולדה לזמרת פאיזה רושדי, יהודייה מצרייה ששרה בערבית והביאה לבמות בישראל את המוזיקה המצרית הקלאסית.

כהן מספרת שגדלה בבית שבו המוזיקה הייתה שפה ראשונה, אבל גם חלק מזהות מורכבת. כילדה בתל אביב היא חוותה מתח בין תרבות הבית לבין התרבות הישראלית־מערבית שמחוץ לו.

מתוך המקום הזה, לילה מוראד הופכת ליותר מדמות היסטורית. היא נעשית סמל לסיפורם של יהודים יוצאי ארצות ערב, שחיו את התרבות הערבית כחלק מהחיים שלהם, אך במשך שנים רבות התרבות הזאת נשארה בשוליים ולעיתים אף הפכה לדבר שילדיהם התביישו בו.

לילה מוראד, דודו טסה והחזרה לשורשים

ההצגה מציבה את סיפורה של מוראד בתוך תהליך רחב יותר של חזרה אל השורשים הערביים של יוצאי ארצות ערב. בדומה למחווה שעשה דודו טסה למוזיקה של סבו דאוד אל־כוויתי ושל אחיו סלאח אל־כוויתי באלבום ״דודו טסה והכוויתים״, גם ״לילה״ מבקשת להחזיר לקדמת הבמה מוזיקה וזהות שלא תמיד קיבלו את המקום שלהן.

החיבור אפילו אישי במיוחד: הזמרת שנשמעת בהקלטות היא פאיזה רושדי, אמה של תוסיה כהן. בכך הדרמה הבימתית הופכת גם לסוג של מסע משפחתי – חזרה לקולות שהגיעו מהבית, לשפה המוזיקלית של הדור הקודם ולחיבור בין זהות יהודית לבין תרבות ערבית.

מה עוד יש על הבמה?

את המחזה והמשחק מובילה יפה תוסיה כהן, בבימוי אלמה וייך חושן. אסף אברהם ניב משתתף בתפקיד העיתונאי ובתפקידים נוספים. המפגש בין שני השחקנים מאפשר לבנות את הסיפור סביב הראיון, אבל גם להשאיר מקום לשירים ולזיכרונות לעלות מתוך הסיטואציה.

זהו מבנה שמתאים במיוחד לסיפור של מוראד: ראיון שמתחיל כשיחה עיתונאית והופך בהדרגה לדלת שנפתחת אל תוך העבר. דרך השירה והמשחק, הקהל פוגש לא רק את הכוכבת המצרית אלא גם את האדם שמאחוריה.

גם ״אנא פאיזה״ נמצאת ברקע

ההצגה החדשה ממשיכה חיבור שכבר קיים אצל תוסיה כהן בין תיאטרון למוזיקה ובין הסיפור המשפחתי לבין המורשת של יהודי ארצות ערב. המונודרמה שלה ״אנא פאיזה״, העוסקת באמה, רצה כבר 26 שנה ברצף וזכתה בפרס הראשון בתיאטרונטו.

״לילה״ ממשיכה את החיבור הזה, אבל הפעם באמצעות סיפורה של זמרת שהפכה לאחת הכוכבות הגדולות של מצרים – ואחר כך לדמות שנאלצה להתמודד עם ההשלכות של הפוליטיקה והזהות שעלו על הבמה יחד עם הקריירה שלה.

איפה ומתי?

מה צריך לדעת?

״לילה״ מחזירה לבמה דמות שהייתה פעם אחת הכוכבות הגדולות בעולם הערבי, אבל גם מאפשרת להביט דרכה בסיפור רחב יותר: יהודים יוצאי ארצות ערב, תרבות שנדחקה לשוליים, זהות שמסרבת להיכנס לתבנית אחת, והמקום שבו מוזיקה יכולה לחבר מחדש בין מה שנראה לפעמים כמו עולמות נפרדים. במקרה הזה, השירים של לילה מוראד הם לא רק נוסטלגיה – הם חלק מהסיפור עצמו.