38 מעלות בחוץ: ביאנקה אילת מוכיחה שגם באילת יש פיין דיינינג איטלקי כשר

מסעדות בדרום | אילת | ביקורת מסעדה |
מגזין ישראלינג

יש חופשות שמטרתן פשוט לעצור הכול. לקחת נשימה, להחליף את קצב החיים ברעש הגלים ולהיזכר שגם סוף שבוע קצר יכול לעשות פלאים. כך בדיוק מצאנו את עצמנו הקליינים, על טיסה לאילת לכמה ימים של שמש, ים ובעיקר ניתוק מהשגרה.

השמש האילתית, כמו תמיד, לא חסכה מאיתנו דבר. 38 מעלות קיבלו אותנו כבר ביציאה משדה התעופה, אבל אחרי שהתמקמנו במלון הגיע הרגע החשוב באמת, למצוא מקום לארוחת ערב שתהפוך את החופשה למושלמת גם מבחינה קולינרית. הגענו למסעדה חדשה וכשרה בשם ביאנקה, שנפתחה במלון אדם בוטיק וזוכה ללא מעט מחמאות. מאחר שאנחנו תמיד שמחים לגלות מקומות חדשים, החלטנו לבדוק בעצמנו האם מדובר בעוד מסעדה נחמדה באילת, או בהפתעות קולינרית מרגשת יותר.

מסעדת איכות איטלקית כשרה באילת. צילום: סיגל קליין

הפתעה במלון אדם בוטיק

כבר בכניסה ללובי של מלון אדם בוטיק, כשמביטים מבעד לחלונות הגדולים אל עבר הבריכה החמודה, מבינים שמשהו פה עובד נכון. את פניך מקבלת מארחת בחיוך מאיר, ומאותו רגע מתחילה חוויה עם אנרגיה צעירה, כיפית וקלילה במיוחד. דווקא באילת, עיר שמזוהה לפעמים עם רעש הטיילת, ביאנקה מצליחה להביא חוויית אירוח מעט אחרת, עם שירות נעים, בגובה העיניים ומלא שמחה, שמתאים בול לאווירת חופשה.

אבל ההפתעה האמיתית היא קולינרית. אין כאן גימיקים מיותרים או מניירות קשוחות, אלא פשוט אוכל טוב ברמה גבוהה, שמצליח לשמור על כשרות מלאה בלי להתפשר על אף ביס. הצוות יודע בדיוק מה הוא מגיש, המטבח מתקתק עבודה, וכל מה שנשאר לך לעשות זה פשוט להתרווח, להירגע וליהנות מהפתעה טעימה בלב המלון.

קוקטיילים צבעוניים, מדויקים ומרעננים, פתיחה מושלמת לארוחה | צילום: סיגל קליין

אי אפשר להתחיל בלי קוקטייל

מי שמכיר אותי כבר יודע שקוקטייל טוב הוא מבחינתי חלק בלתי נפרד מארוחה מוצלחת. אין דרך טובה יותר לפתוח את הערב מאשר עם כוס קרה ומרעננת. מסתבר שהצוות פה יודע להכין קוקטיילים סופר טעימים (וגם עולים לראש).

תפריט הקוקטיילים של ביאנקה מציע מגוון רחב של שילובים מקוריים. התלבטתי בין Pink Lady עם ג'ין, אשכולית אדומה וקוקוס לבין Limoncello Spritz, אבל בסופו של דבר הלכתי עם Tropical Rum (49 ₪) – שילוב של רום לבן, פסיפלורה ולימון שהיה מדליק, רענן ובעיקר כזה שמיד הכניס אותי לאווירת חופשה.

ההונגרי, שמעדיף בדרך כלל טעמים קלאסיים יותר, בחר ב־Dry House (52 ₪) לוב של ג'ין, מרטיני לבן, טריפל סק ולימון, שפתח את התיאבון כמו שצריך.

מנות ציוריות יפהפיות. צילום: סיגל קליין

הראשונות הן מבחן האופי של כל מטבח

בשנים האחרונות פיתחתי לעצמי כלל קטן שעובד כמעט בכל מסעדה: אם רוצים להבין את איכות המטבח, צריך להסתכל דווקא על הראשונות. שם אין איפה להסתתר. חומרי הגלם, רמת הדיוק והתיבול, הכול נחשף כבר בביס הראשון.

בביאנקה ההימור הזה שוב הוכיח את עצמו. כבר כשהצלחות הראשונות הונחו על השולחן היה ברור שמישהו במטבח אוהב אוכל. יש מצב שהוא גם חובב אומנות, כי המנות כאן ציוריות בצורה יוצאת דופן. המנות לא רק מצטלמות יפה, אלא בעיקר בנויות נכון וטעימות מאוד. זה נתון שלא פוגשים מספיק במסעדות היום, המטבח כאן לא מפחד לתבל. המלח נמצא בדיוק במקום שבו הוא צריך להיות, מבלי להשתלט, אלא כדי להעצים את הטעמים. זו אולי נשמעת הערה קטנה, אבל מבחינתי היא עושה את כל ההבדל.

סלט הסלקים היה חגיגה של צבעים, מרקמים וטעמים | צילום: סיגל קליין

פתחנו בסלט סלקים (59 ₪) שהיה אחת ההפתעות הנעימות של הערב. שילוב של סלקים צבעוניים, גבינת ג'בנה מטוגנת, חסה פריכה, יוגורט לאבנה וקציפת סלקים אוורירית, שיצרו יחד מנה רעננה ומאוזנת. קציפת סלקים אדומה מרהיבה, מי ציפה ליופי הזה?

כחובבי דגים נאים, אי אפשר היה להתעלם מהספייסי טונה (75 ₪), מהסביצ'ה דג לבן (75 ₪) ומקרפצ'יו הדג (72 ₪). שלוש המנות הפגינו חומרי גלם טריים במיוחד, טיפול עדין בדג והרבה מחשבה על השילוב בין חומציות, חריפות ורעננות. כמובן גם המנות באלה מצוירות ביד אמן עם טפטופים של נקודות צבעוניות על הרוטב.

את כל אלה ליווינו עם פוקאצ'ה חמה מהטאבון (35 ₪), שהצליחה לנגב ולאסוף את כל תענוגות הרטבים שבצלחות.

תפריט איטלקי כהלכתו

התפריט של ביאנקה מעניק מקום של כבוד לטאבון. פיצות עם קרם כמהין, קפרזה ושילובים נוספים בהחלט הצליחו לסקרן אותנו, אבל דווקא הפעם החלטנו ללכת עם תחושת הבטן ולהתמסר לפסטה. בדיעבד, זו הייתה החלטה מצוינת. כן מעניים לעמוד ליד המטבח הפתוח ולהביט בשפים מכניסים את הפיצה לטאבון או מתעסקים בחושניות עם הפסטה.

בחרנו בפסטה קאצ'ו אה פפה (68 ₪), אחת המנות האיטלקיות הפשוטות ביותר לכאורה, אך גם אחת הקשות ביותר לביצוע. כאן היא הייתה מדויקת להפליא. הרבה פלפל שחור, חמאה שעטפה כל אטרייה, פרמז'ן, קשקבל, שום ובזיליקום טרי. שום ניסיון להתחכם, רק ביצוע נכון של קלאסיקה איטלקית.

אחריה הגיעה אלפרדו כמהין (74 ₪), מנה עשירה ומפנקת ששילבה פטריות פורטובלו, מחית כמהין, יין לבן, שום, פרמז'ן וצ'ילי אדום שהוסיף בדיוק את העוקץ הדרוש כדי לאזן את הקרמיות. זו הייתה אחת המנות שכל ביס ממנה גורם לך להגיד "רק עוד אחד".

לא טעמנו גם את רוזה ריקוטה (72 ₪), זו מנה עדינה יותר, עם חמאה, שום, בזיליקום, קראמבל עשבים וגבינת ריקוטה רכה אבל למי יש כל כך הרבה מקום?

בגזרת הדגים

לצד המטבח האיטלקי, ביאנקה מעניקה מקום של כבוד גם לדגים. אפשר להרגיש שמי שמוביל את המטבח יודע לעבוד עם חומרי גלם טריים ולא מנסה להעמיס יותר מדי על המנה.

בין מנות הדגים: פילה לברק על רביולי ערמונים, ברוטב חמאה, מרווה ושום. לא טעמנו אבל כנראה שאם היה מקום היינו בוחרים אותה.

גם על מנת הלברק עם הריזוטו כבר נאלצנו לוותר, פשוט כי בשלב הזה כבר לא נשאר מקום. אבל לפי המראה של הצלחות שחלפו לידנו והתגובות מהשולחנות הסמוכים, נראה שהיא בהחלט שווה ביקור נוסף.

סיום מתוק לארוחה שהצליחה לשמור על רמה גבוהה מהמנה הראשונה ועד האחרונה | צילום: סיגל קליין

תמיד נשאיר מקום לקינוח

אחרי שולחן עמוס במנות, היה ברור שלא נצליח להתמודד עם יותר מקינוח אחד. תפריט הקינוחים הציע לא מעט פיתויים, אבל בסופו של דבר בחרנו בקרם המסקרפונה (51 ₪), החלטה שהתבררה כמוצלחת במיוחד. אם לומר את האמת, בחרנו במנה הזו בעיקר בגלל שיקוי הפיות שהיא מונחת עליו. הכוונה לרוטב בגווני ורוד סגול מרהיב. המנה נראתה מדהימה בשולחן לידינו ולא הצלחנו להתאפק.

קרם המסקרפונה היה קטיפתי ועשיר, אך לא כבד. קראמבל השקדים הוסיף פריכות, רוטב פירות היער תרם חמיצות נעימה, וברס אגוזי הלוז יחד עם השזיפים המבושלים השלימו קינוח אלגנטי שסגר את הארוחה בדיוק במינון הנכון.

כבר בסוף שנת 2025 כתבנו בישראלינג על פתיחתה של ביאנקה והבשורה האיטלקית החדשה באילת. כבר אז התרשמנו מהקונספט ומהשאיפות של המקום, אך אחרי הביקור הנוכחי אפשר לומר בביטחון שהמסעדה לא רק עמדה בציפיות, היא אפילו הצליחה להפתיע אותנו.

השילוב בין שירות מוקפד, חומרי גלם איכותיים, תיבול מדויק ואווירת בוטיק הופך את ביאנקה לאחת המסעדות הכשרות המומלצות שפגשנו בדרום. אם אתם מחפשים ארוחה שהיא חלק בלתי נפרד מהחופשה ולא רק עצירה בדרך, בהחלט כדאי לשמור לה מקום בלוח הזמנים.