סיור קולינרי | מגזין ישראלינג
צוות ישראלינג לא יכול היה להישאר אדיש לשמועות על תפריט היבה. לכן, נכנסנו לרכב ונסענו במיוחד למגדלי מידטאון בתל אביב. כבר בכניסה, אחרי שיחה נעימה עם המארחת, קיבלנו מקל גרסיני עם זרעי שומר. שטבלו עבורנו במטבל פלפלת טעים. באותו רגע הרגשנו שניצחנו את איטליה בגדול. במהלך הערב הבנו שהאירוח מסתיים רשמית כשיגמרו הגרסיני בשולחן המעוצב לידנו.
העיצוב של פיצו קדם: אווירת חו"ל במגדלי מידטאון
הזמנו מקום על הבר במחשבה שנהיה ממש מול המטבח. האמת? זה לא בדיוק המיקום שדמיינו, אך המבט עדיין מרתק. החלל מעוצב להפליא בשילוב של עץ ואבן כהה. האדריכל פיצו קדם עיצב את המקום במינימליזם מוקפד. התוצאה היא אווירה אינטימית ויוקרתית מאוד. בנוסף, המטבח הפתוח מציג שלושה שולחנות עבודה: פס קר, פס חם ופס קינוחים.
תהליך האירוח של תפריט היבה מתחיל למעשה יומיים מראש. הצוות יוצר קשר, בודק רגישויות ומוודא מה אתם לא אוהבים. יחד עם זאת, הצוות הצעיר במטבח מצלחת את המנות בדייקנות מעוררת השראה. ישבנו על הבר וצפינו בצ'קרית שמנהלת את הקצב של כל המסעדה בשקט ובנעימות מקסימה.
מהגבוה לנמוך: חמשת המתאבנים של יוסי שטרית
התיישבנו על הבר וחגיגת הקולינריה החלה. הגיעו חמישה מתאבנים יפיפיים. שאלנו את הצוות איך נכון לאכול אותם, והתשובה הייתה ברורה: "מהגבוה לנמוך". כל ביס היה עולם של טעמים. טעמנו שקד עגל עם ווסאבי כרובית. בנוסף, הוגשה סירת קרם פראש עם פלמידה ועירית. המנה הזו הזכירה לנו מיד מסעדות מישלן בצרפת.
עינבי ים ושקדים ירוקים: פצצות טעם מהים והאדמה
המנה הבאה כללה קולרבי כבוש עם עינבי ים. מדובר באצה במרקם מתפוצץ (Pop) בטעם מלוח ומרענן. לאחר מכן הגיעו שקדים ירוקים מהעונה שבושלו ברוטב בשר עמוק. לצדם הוגש גביעון יוגורט עם קוביות שקד מפתיעות.
המנה השלישית הייתה אחת המצוינות בערב: תמנון על בייקון טלה עם פירה אפונה. שילוב טעמים גאוני שפשוט לא דורש הסברים נוספים.
הפירה של היבה מול ז'ואל רובושון
הגענו למנה שצוות ישראלינג סימן כטובה ביותר בערב. מדובר בפירה תפוח אדמה BUTTER. מיד עברנו לדבר על המנה האייקונית של השף הצרפתי ז'ואל רובושון. המלצרית הרכיבה את המנה מולנו: קוביות תפוח אדמה, חמאת חומץ תפוחי אדמה בייצור עצמי, וקצף פירה מסיפון. לסיום נוספה גבינת לשם. החומץ שבר את השומנים בצורה גאונית. מדובר במנה שהיא פשוט גאונות צרופה.
במנות הבשר חלקנו אכלו צלע כבש ורדרדה עם עריסה עדינה. אחרים נהנו מסטייק דנוור עשוי בגאונות קרניבורית. לצד הבשר הוגש סוג של לחוח אישי עם בשר. הצוות אהב מאוד את הבשר, אך חשב שהלחוח היה מעט רטוב ומיותר. ועוד זיכרון נעים שכמעט שכחנו: הבריוש עם דוחן לצד חמאה חומה, זה לבד שווה ריקודי בטן.
תה ורדים וקינוחי ארטישוק ירושלמי
לפני הקינוחים לגמנו תה ורדים וקינמון בכוסות טורקיות מעוצבות. זה הגיע בדיוק בזמן, כשהתחלנו להרגיש שובע. הקינוחים הפתיעו לטובה ולא הרגישו עייפים. בלט במיוחד קינוח עם ארטישוק ירושלמי, חמציץ ופרלין קפה. השילוב בין שוקולד לבן לטעמים האדמתיים גרם לנו להשמיע קולות גירגור של הנאה.
ביציאה קיבלנו שי לדרך כמנהג המסעדות השוות בצרפת: מדלן פרג ולימון. בבוקר למחרת גילינו שהמדלן היה מעט יבש. אולי זו טעות שלנו.
אם נסתכל על המסעדה מכל הצדדים:
מיקום: תל אביב – שדרות בגין.
נוף: אין. ממוקם במגדלי מידטאון.
אווירה: המסעדה לא גדולה יתרון, עיצוב מחבק של חלל גבוה עץ אבן ומטבח פתוח.
מגוון: המנות סופר מגוונות וגאוניות לצד תפריט סגור, כן ישאלו אתכם יוממים לפני האם יש מגבלות אכילה.
מחירים: גבוהים עד גבוהים מאוד.
טעם: רצף של מנות כל אחת מושכת לכיוון אחר, טכניקות חומרי גלם, לא צריך להוסיף.
מקום להיפגש: המסעדה נעימה למפגש דיונים על קולינרייה הצצות התרשם משולחנות ל 4 שולחן אחד גדול ובאר.
טיפ/ ים: הפעם שניים, שבו קרוב לצ'קרית על הבאר קורים שם דברים, השני תבקשו סיור במאחורי הקלעים אולי יהיה לכם מזל….
